מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה מאירן

ניקול
אני בנערותי
נולדתי  בשנת 1941 באיראן בעיר משהאד שנמצאת בצפון מזרח איראן.
עד גיל תשע הייתי במשהאד.
 
תמונה 1
 מראה העיר משהאד
במשהאד היתה קהילה יהודית  שנאלצה לחיות חיים כפולים. לכן קראו להם "אנוסי משהאד". כלפי חוץ הם התנהגו והתלבשו כמוסלמים לפי חוקי המקום אבל בבתים ובקהילה שמרו על יהדותם.
אנוסי משהד לקחו על עצמם את המטלה הקשה של ניהול חיים כפולים – מוסלמים כלפי חוץ, אך יהודים בביתם.
בתחילת המאה העשרים החלו יהודי משהאד לעזוב את העיר לכיוון טהרן ומשם התפזרו בעולם. עוד בהיותם במשהאד יצרו היהודים קשרי מסחר וכלכלה עם מדינות אחרות בעולם ואחר כך עברו לאותן מדינות.
חלקם הגיעו לארץ ישראל.
בגיל תשע עברתי לטהרן שם הייתי עד גיל עשרים ושלוש. עברתי לגרמניה ושמה גרתי עד גיל ארבעים ואחד.
למה גרתי בגרמניה ולא במקום אחר? קודם בקשתי רישיון עבודה בצרפת ולא נתנו לי, גם באנגליה  לא נתנו לי. אחרי זה בקשתי מגרמניה ונתנו לי. בגיל ארבעים ואחד באתי לישראל. ועכשיו שלושים ואחת שנה שאני גר בארץ ובתוך השנים האלו לא הייתי אף פעם בחול.
התחתנתי לפני שלושים ושבע שנים.

מילון

אנוסי משהאד
כינוי ליהודי העיר משהאד שבאיראן שנאלצו לחיות חיים כפולים כמוסלמים ויהודים ונירדפו על ידי השילטונות האיראניים.

ציטוטים

”קודם בקשתי רישיון עבודה בצרפת ולא נתנו לי, ובאנגליה גם שמה לא נתנו לי.“

הקשר הרב דורי