העלייה לארץ
סיפור עלייתי לארץ מתוניסיה
אני זוכרת שיצאנו במוצאי יום כיפור
ברכבת, נסענו כל הלילה, למחרת הגענו למרסי. הגענו למחנה
שנקרא "קנדרנס".
נשארנו במחנה זה כשישה חודשים. החיים ששם לא היו קלים. משם העבירו אותנו לאנייה ששמה היה "נגבה".
היינו באנייה שבעה ימים שהיו סוערים, הים היה סוער וגועש במיוחד, עד כדי כך שכל
האנשים התפללו
והניחו תפילין כדי להינצל. אחרי שבעה ימים הגענו לחיפה למחנה
עלייה ששמו היה "מחנה דוד", היינו שם
כחודש ימים, ב משפחה היו שבעה ילדים
ואמא בהריון ועוד אחות שנולדה בחיפה. אחרי חודש שהינו בחיפה
העלו אותנו
למשאיות שבהם עמדנו כל הדרך והורידו אותנו במקום שקראו לו "קובבה"
(קריית משה-היום).
ב"קובבה" נתנו לנו צריף אחד
לכל המשפחה, שעשוי מעצים ופחים, בגלל שהינו משפחה גדולה הוסיפו לנו
עוד צריף. בגיל 11 התחלתי לעבוד עבודות חקלאות עם
אחיי ואחיותיי הגדולים על מנת להתפרנס ולעזור
למשפחה. היו תנאים די קשים והיינו מקבלים תלושים
כל חודש כדי לקנות בשר עוף, שממנו הייתה כמות
מיוחדת לכל משפחה.
אבא שלי היה צורף אבל כאשר הגיע לארץ
הוא לא קיבל את אותה העבודה ונתנו לו עבודת דחק שהיא
חקלאות וניקיונות. אחרי תקופה לא קצרה, אבי החליט לבנות
תנור מלבנים והתחיל לאפות, אני עזרתי לו להביא
קמח ממרחק של 60-70 מטר מהמכולת. סחבתי את השק, על
הגב בנוסף עזרתי לו גם באפייה.
בנוסף לעבודה זו, עבדנו במושבים בקטיף של
ירקות. היינו קמים בשעה ארבע לפנות בוקר ויוצאים ברגל
למושבים כדי לחפש עבודה. בין לבין , בין חיפושי העבודה,היינו הולכים לבית ספר כדי ללמוד עברית. בימים
שבהם עבדנו לא הלכנו לבית הספר.
גרנו באותו מקום תשע שנים, שבמהלך שנים אלו, חלק מאחיי
התגייסו לצבא. אני לא התגייסתי כי אני הייתי
דתייה ולכן היה לי פטור משירות צבאי.
אחרי תשע השנים עברנו לגור באור יהודה של
היום. באור יהודה אני אישית, גרתי רק ארבע שנים,
מכיוון
שהכרתי את בעלי ונישאנו. עם נישואי עזבתי את בית הורי באור יהודה, ועברתי לגור עם בעלי ביבנה. יבנה
הייתה העיר שבעלי גר בה.
נישאתי בגיל 19 וחצי. באותו זמן, אחרי
החתונה לא היה לנו בית. בשביל לקנות ולקבל זכות לבית היינו
צריכים להינשא. וכך אחרי החתונה, גרנו תקופה של חצי שנה אצל אח של בעלי, עד שקיבלנו זכות לדירה,
לזוגות צעירים. אחרי שנה נולדה לי
הבת הראשונה. אחרי שלוש שנים נוספות נולדה בתי השנייה,
שנה אחר
כך נולד לי בן ולאחר חמש שנים נוספות נולד לי בן נוסף, בן הזקונים.
כל בניי שירתו בצה"ל. אחד מבניי הוא
נכה צה"ל עד היום. כיום כל ילדיי נשואים ולדו ילדים, שהם הנכדים שלי.
בנוסף
יש לי כבר גם נינה, שהיא מבתי הבכורה.
מילון
רצונו של אדם - כבודויש לכבד את רצונו של אדם, גם אם הדבר אינו נראה לנו.
ציטוטים
”כל בניי שירתו בצה"ל“