העלייה והתישבות בארץ
אני מספר את סיפור העלייה לארץ של יהושע
העלייה לארץ
עליתי לארץ יחד עם אחי ואחותי ממצרים בתאריך 2.10.1955 הייתי צעיר בן 18.6. מזיכרונותי ממצריים
שמרנו מאוד על המנהגים השבתות והחגים בגולה. במצרים בכל שבתות והחגים, חגגנו וברכנו ואמרנו "לשנה הבאה בירושלים". כאשר הגענו לישראל התארחנו אצל הדודה בקיבוץ בעמק הירדן כשבועיים, אח"כ עברנו לרחובות ומשם לעיר אשדוד.
שטנו באניית משא מנמל אלכסנדריה אשר במצרים לנמל מרסיי בצרפת,כשבוע ימים. לנו על הסיפון עם שק שינה, "תוצרת בית" שמיכות מכותנה וצמר תפורים. השייט בים התיכון צפונה לכיוון אירופה, לנמל הצרפתי מרסיי. משם קבלו את פנינו נציגי משרד העליה, מדינת ישראל, הובלנו אל מחנה קאמף דה ארינס. שהינו שם כשבועיים. לאחר מכן, עלינו על אוניה ישראלית, חולקנו לקבינות, לכול ארבעה עולים ושטנו כשבוע ימים על סיפונה של הספינה היישר אל נמל חיפה ארץ המולדת, ארץ ישראל.
ירדנו מהאנייה בנמל חיפה ,קבל אותנו נציג הקיבוץ ולקח אותנו לקיבוץ. שהיינו בקיבוץ מעוז חיים אשר בעמק בית שאן בצפון, כשלושה שבועות עבדנו, בקטיף ובחקלאות. לאחר מכן, נסענו אל הדודה אשר במושב מצליח הממוקם באזור השפלה ליד העיר רמלה. חודשיים התארחנו אצל הדודה. משם עברנו לגור ברחובות, שכרנו חדר אני, אחי זק ואחותי אסתר. עבדתי כמסגר בצה"ל במחנות. בשנת 1961 עברנו לגור באשדוד.
שירות הצבאי
השתתפתי במלחמת ישראל מלחמת קדש, באוקטובר 1956, חלק בפועל. הכנו כלים, רכבים וציוד לכוחות הלוחמים. גי'פים משאיות. חלק ע"י ריתוק משקי, כלומר עבודה במשטר צבאי, בתחנת כח אשכול באשדוד.
חיי בארץ
כחלק מעבודתי התבקשתי לעבור לגור באילת אשר בדרום הארץ, לחוף ים סוף, נשארנו 12 שנים, כעובד בתחנת הכוח לייצור אנרגיה חשמלית, חזרנו בשנת 1976, לעבוד בתחנת הכוח אשדוד. יש לי מעט חברים אשר עדיין אני בקשר איתם חברים מגיל הנוער במצרים, חברות של כשבעים שנה.
ההיכרות עם אשתי: הכרתי את אשתי סוניה בשנת 1957. הכרתי את משפחתה במצרים. בארץ נפגשנו והתחתנו בשנת 1958. שני הבנים הראשונים נולדו ברחובות, בשנת 1959 הראשון. השני בשנת 1962. השלישי אלירן בשנת 1968 והבת מירב בשנת 1972- נולדו באילת. עבדתי בתחנת הכח באילת, ליצור חשמל וגם התפלת מי ים, לשתיה .
התאקלמות בארץ: התחלתי עבודתי בחברת החשמל בתחנת הכוח באשדוד, בשנת 1961 ועד צאתי לגמלאות בשנת1998.
הוריי היקרים
אבי יוסף בן פרג טחן ז"ל . יליד שנת 1911. אמי ז"ל נוזה בת רצון סריגני גם ילידת 1911. שנהם עלו לארץ בשנת 1967. הוריי נפטרו. אבי נפטר בשנת 1968 נובמבר, ממחלה. אבי היה סוחר זעיר, אמי הייתה תופרת. אמי נפטרה מזקנה, בנובמבר 2003.
הקמת משפחה
בשנת 1958 בהיותי בן 21 התחתנתי עם סוניה בת שבתאי נונה והאנם בת ליטו מרזוק, שבתאי עלה לארץ בינואר 1957. יחד עם רעיתו לונה. חמי שבתאי נפטר בנובמבר 1976, ממחלה, רעיתו לונה, נפטרה ב1988. חמי שבתאי היה שען,לונה הייתה עקרת בית. נולדו לנו שלושה בנים יוסי, איתן, ואלירן ובת אחת מירב.
היום אני סבא לעשרה נכדים. שניים מהנכדים אופק ואלמוג אלבז, הבנים של מירב, למדו בבית ספר "אמירים" בו מתקיים פרויקט זה לפני כ-15 שנים . כעת שלושה נכדים משרתים בצבא ושלושה נכדים השתחררו. הנכד הבכור התחתן והוא זיכה אותנו בנינה ושמה אלין, הנכד פז ואשתו יוליה עם הנינה אלין בת שנה ושלושה חודשים, גרים כיום בכפר סבא.
אורח חיי כיום
היום אני פנסיונר, אני מתפלל בכל יום. יומי מתחיל בשחייה מידי בוקר בשעה 5 וחצי במתנ"ס "בית לברון" אשר ברובע ו', עברו מעל 33 שנים של התמדה בשחייה. אני גם רוקד ריקודי עם ומתעמל בחוג פילטיס, פעמים בשבוע. מעורבות חברתית חשובה ללבי, בעבר השתתפתי בצעדות ירושלים וצעדת הגלבוע אשר באזור הצפון. זאת מתוך געגועים לארץ האבות בישראל ולירושלים. הציונות חשובה בעיניי עד מאוד.
העשרה
"התפלה (או התפלת מים) היא תהליך הפרדה בין מים לחומרים המומסים בהם (מלחים ומינרלים), על מנת לקבל מים הראויים לשתייה או לחקלאות. המילה "התפלה" נגזרת מהמילה "תפל" – חסר טעם, מכיוון שהתהליך מסיר את מליחותם של המים". ויקיפדיה
תשע"ו
מילון
התפלה - התפלת מי יםהתפלה (או התפלת מים) היא תהליך הפרדה בין מים לחומרים המומסים בהם (מלחים ומינרלים), על מנת לקבל מים הראויים לשתייה או לחקלאות. המילה "התפלה" נגזרת מהמילה "תפל" - חסר טעם, מכיוון שהתהליך מסיר את מליחותם של המים.
ריתוק משקי
אזרח תחת משטר צבאי.
יו"ש
יהודה ושומרון.
התפלת מי ים
זיקוק ע"י חימום ואדוי ועיבוי,כדי לקבל מי שתיה לעיר.
קבינות
תאים או חדרים.
גמלאות
פנסיה.
ציטוטים
”הדבר החשוב בעיניזו הציונות“