מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב-דורי ראיון עם סבתי שרה שמואל

שרה נולדה בבולגריה בעיר סופיה שהיא גם בירת בולגריה, סבתי עלתה לארץ עם משפחתה בגיל 5 בשנת 1949.

כאשר הגיעו לארץ הם התגוררו במעברה בקריית אליהו בחיפה. שם גרו עם עוד משפחות במעברות היו בתים של הבריטים בעבר, חילקו אותם לחדרים כאשר כל משפחה קיבלה חדר ביחס לגודל משפחתו. המשפחה שלי קיבלה חדר קטן עם 3 מיטות (מפני שלסבתי לא היו אחים או אחיות). במעברה היו חדר אוכל ומקלות ושירותים משתפים.

סבתי שרה מספרת שכל הילדים במעברה היו משחקים בחוץ ביחד עם כל הילדים במעברה, היא מספרת שבתור ילדה היה לה כיף לשחק עם כל הילדים למרות שהם לא ידעו לתקשר זה עם זה מפני שהם לא ידעו עברית .לאחר מכן לקחו אותה לגן בו לומדים עברית. כאשר שרה הגיעה לכיתה א' היא למדה ביתה שבה היו גם צברים וגם עולים חדשים ומשם זכור לה שהייתה חבורה של צברים ילדי הארץ והייתה חבורה של עולים חדשים, בעיני העולים  הצברים נראו טובים יותר ומוצלחים יותר משום שהם ידעו עברית יותר טוב וחזרו לבית ולא למעברה.

לאחר 2-3 שנים הציעו להורים של סבתי לקחת הלוואה כדי לקנות בית ולהחזיר סכום מסיים כל חודש, בכל מיני מקומות באזור הקריות ולבסוף הוריה של שרה החליטו לקנות בית בקריית אתא בגלל ששם גרו הרבה עולים מבולגריה.

סבתי הכירה את סבי אברהם שהוא ומשפחתו באו מרומניה בקריית אתא בגלל שכל יום חמישי הם היו נפגשים בחצר של מישהו בקריית אתא בשורה זו הייתה עוברת מפה לאוזן סבתי הייתה הולכת עם חברותיה לבית בו ביו נפגשים כל יום חמישי, שם הם היו מדברים ושומעים תקליטים .סבתי מספרת שלאט לאט החבורה הפכה להיות זוגות ואז היא וסבי היו זוג, בימי שישי הם היו הולכים לקולנוע ביחד כל החברים.

סבתי שרה אומרת שקריית אתא של פעם הייתה קטנה ובה כולם מכרים את כולם והיה בית ספר של חדשים ובית ספר של ותיקים היא למדה בבית ספר של הוותיקים. סבתי מספרת שכיום קריית אתא גדלה והיא לא מכירה את האנשים כי באים הרבה זוגות צעירים שהיא לא מכירה. כיום בקריית אתא ישנם הרבה קניונים ובבניינים ושקריית אתא הפכה להיות עיר של ממש.

סבתי אומרת: "זה מדהים לראות מקום גדל ומתפתח לנגד ענייך."

קישור לקובץ הסיפור המלא

הזוית האישית

יובל שמואל: אני מאוד נהנתי לראיין את סבתי שרה ….אהבתי לשמוע על ההיסטריה של משפחתי.