מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסתגלות עלייה ולבטי זהות

תמונה משותפת ביום העבודה
תמונה הלקוחה מתעודת האחות המוסמכת של לאה
סיפור העלייה וההסתגלות של דודה לאה

"הורי ילידי פולין, בשנת 1939 כשהגרמנים נכנסו לפולין, סבתא שלי לקחה את שלוש בנות והבן והם ברחו לרוסיה, הבנות היו בנות 18 ואימי הייתה בת 16, היה בן, בן 15 ובת, בת 14.

ברוסיה הם נדדו מזרחה, כי הרוסים כיוונו את כל הפליטים מזרחה. בדרך הם איבדו את האח, הוא נשאר מאחור ומאז לא שמעו ממנו, הוא היה בן 16 אז ולא נתנו לו להתקדם איתם. המשפחה של אבא שלי גם כן נשארה ברוסיה ולא התקדמו למזרח, ומאז גם מהם לא שמעו. אחרי המלחמה גילינו שכל המשפחה של אבא מתו ברוסיה, חלק ברעב וחלק בנסיבות לא ידועות.

בדרך אבא שלי ואמא שלי התחתנו, אמי הייתה ב 17 באותו זמן, הסבתא ושלוש הבנות ואבי, הגיעו לטטרסטן, שם אני נולדתי. בטטרסטן היה מחנה עבודה, אבא שלי עבד בנגרות ואמא שלי בהלחמת פסי רכבת ודודתי ניהלה מתפרה. בדרך היה רעב, קור, רכבות ארוכות, אבל איכשהו הם הצליחו לשרוד עד שהגיעו לטטרסן, לעיר שנקראת נורלט על יד עיר הבירה קזן. בשנת 1945 כשנגמרה ה"מוסד" בישראל ארגן מה שנקרא 'עליה ב' , המטרה הייתה להבריח את שארית הפליטה מאירופה לישראל.

מכיוון שארץ ישראל הייתה תחת המנדט הבריטי לא נתנו ליהודים להיכנס (לכן ספינות המעפילים) סיבה נוספת, המדיניות של האמריקאים אנגלים הייתה להחזיר את הפליטים לארצות מוצאם. כמובן שרוב הפליטים לא רצו לחזור למקומם שבהם השמידו את רוב האוכלוסייה והיו גם מיקרים שהפולנים רצחו את היהודים שחזרו מין המחנות.

המסע של עליה ב' לקח ארבע שנים, הלכנו מארץ לארץ והברחנו את הגבולות באופן לא חוקי, מרוסיה עד שהגענו לאיטליה. אני הייתי בת שנתיים כשהתחלנו את המסע, בכל ארץ שהגענו השתהינו במחנה פליטים, עד שהמוסד הצליחו לארגן בריחה למדינה הבאה. וכך עברנו מרוסיה לפולין לצ'כוסלובקיה ( צ'כיה וסלובקיה) ואוסטריה, במחנה באוסטריה המחנה היה מאורגן על ידי הצבא האמריקאי והאנגלי, המחנות הללו נקראו מחנות "עקורים" ובאנגלית: dispersed persons (DP camps). שם חיינו מתרומות של אוכל ובגדים שנשלחו מארגונים יהודיים באמריקה. באוסטריה חליתי והיו צריכים לאשפז אותי, והאחיות היו נזירות עם כובעים מפחידים. הייתי אז כבר בת ארבע וחצי ואני זוכרת את הנזירות עד היום. במחנה באוסטריה שהינו במשך שנה, חיכינו שהמוסד יארגן מעבר לאיטליה, הלכנו ברגל, מאוסטריה לאיטליה באלפים והגענו למחנה פליטים על יד מילאנו שנקרא "סנגליה". שם נולדה אחותי.

כשאחותי הייתה בת שישה שבועות צירפו אותנו לקבוצת עליה לישראל באוניה שלפני קום המדינה הייתה מעבירה פליטים, אך כשאנחנו נסענו באוניה כבר הייתה מדינת ישראל. זאת הייתה אוניה קטנה שדחסו לתוכה כמה אלפי פליטים, הגברים ישנו על הסיפור והנשים והילדים על מיטות עם קומות. ההפלגה ערכה חמישה ימים. אני לא ידעתי עברית וידעתי שאני נוסעת לישראל (הייתי בת חמש וחצי) וישבתי ודיברתי עם עצמי, כאילו אני מדברת עברית, בשפה שחשבתי שזאת העברית. כשהגענו לישראל הגענו לנמל בחיפה, העמידו אותנו בשורה וריססו אותנו ב ddt מפחד מכינים. העבירו אותנו למחנה מעבר בחדרה בשם: "ברנדייס". שיכנו אותנו באוהלים. ואחרי כמה חודשים העבירו אותנו לעכו. מלחמת השחרור בגליל המערבי הייתה בעיצומה, ועכו בדיוק נכבשה, ושיכנו אותנו בבתים שהערבים נטשו. כל משפחה קיבלה חדר והשירותים והמטבח היו משותפים (בישלו על פרימוסים, פתיליות נפט, והשירותים היו שני חורים, לא היו אסלות).

היה מאוד קשה כי לא ידענו את השפה אבל אבי קיבל עבודה בתור נגר, והצליח לפרנס את המשפחה. אחרי שישה חודשים בארץ אבי נפטר מאירוע מוחי, הוא היה בן 29 ואמי הייתה בת 26 אני הייתי בת 6 ואחותי בת שישה חודשים. אמי נשארה אלמנה בלי שפה ובלי פרנסה, וניסתה כל מיני דברים כדי לפרנס את המשפחה, כולל עבודות ניקיון בלילה, ואני הלכתי איתה כי היא פחדה ללכת לבד. כעבור זמן היא קיבלה רישיון למכולות עברנו לגור בשיכונים שרק בנו לעולים החדשים מכל העולם. החברות שלי שם היו רובם לא אשכנזיות ולפני שידעתי עברית למדתי ספניולית (לדינו) מהחברות הבולגריות והטורקיות, צרפתית מהמרוקאיות והטוניסאיות וכמובן יידיש מהבית.

אחרי שנתיים שאבי נפטר אמי פגשה את סבא של לירון, קראו לו אברהם גרין, ואז נולדו פנינה ואחרי חמש שנים שאני הייתי כמעט בת 15, נולד אבא של לירון איציק, שהיה הנסיך התינוק ששלוש אחיות יותר גדולות פינקו אותו. אחרי כיתה ח' הלכתי ללמוד בבית הספר החקלאים בנהלל סיימתי בגרות שם, אחרי זה הלכתי ללמוד בבית לאחיות בעפולה, וסיימתי אחרי ארבע שנים בתור אחות מוסמכת. משם עברתי לירושלים, עבדתי ב'הדסה' ואחר כך קראו לי בחזרה ל"קופת חולים" לנהל בית ספר לאחיות בבית החולים הפסיכיאטרי בטלביה, בירושלים."

img-20161221-wa0025

הזוית האישית

סבתא שלי  ניהלה את בית ספר לאחיות, בבית החולים הפסיכיאטרי בטלביה, בירושלים.

מילון

מוסד
אירגון ישראלי שהיה אחראי לעלייה לארץ ישראל

עלייה ב\\\\\\\'
הייתה הברחה של שארית הפליטים דרך הDP camps במטרה להגיע לישראל

DP camps
מחנות פליטים (עקורים) והריכוזים הגדולים שהיו באוסטריה גרמניה ואיטליה.

ברית המועצות
הייתה ממשלה קומוניסטית שהכילה ושלטה על עמים ואזורים שעכשיו הם מדינות עצמאיות למשל: טטרסן, קזחסטן, עזארבייג'ן, צ'צ'ניה, אוקראינה, ליטנה ורוסיה.

מלחמת השחרור
מלחמה שנערכה בשנים 1948- 1949 מול צבאות ערב.

ציטוטים

”\\\\\\\"ידעתי שאני נוסעת לישראל, אבל לא ידעתי עיברית, אז ישבתי ודיברתי אל עצמי והמצאתי שפה\\\\\\\".“

הקשר הרב דורי