מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסיפור של ציון חורי

אלו סבתא וסבא שלי שסיפרו לי את הסיפור.
זהו בית המדרש המרכזי בג'רבה
סיפור זה מתאר את הניסיון לבזוז את האי ג'רבה שבטוניסיה בידי הנאצים במלחמת העולם השניה

סיפור הזהב של ג'רבה עבר מדור לדור במשפחה וזהו אילן היוחסין בו עבר במהלך הדורות במשפחתי:

ציון חורי —– בנו פרז'י חורי —— ביתו מיכל (חורי) בוזנח —– בנה מעוז בוזנח —- אני משה בוזנח

סיפורו של ציון חורי

ארץ האירוע: תוניסיה

עיר האירוע:  ג'רבה

בעת מלחמת העולם השנייה בשנת 1940 התחילו הגרמנים הנאצים לכבוש את צפון אפריקה וכן גם את טוניסיה. העיר שאותה כבשו אחרונה, במהלך המערכה שלהם לכיבוש טוניסיה, הייתה העיר "ג'רבה", כיון שג'רבה היא אי, עיר דתית ויהודית.

הגרמנים הגיעו לג'רבה ביום השבת, עם שיירות טנקים ומצעד שלם  של חיילים נאצים. כאשר הגרמנים הגיעו לג'רבה,  דרשו להיפגש עם ראש העיר של ג'רבה, רבי כלפון משה הכהן, ראש הקהילה היהודית בעיר.

ראש הקהילה נפגש עם מנהיג הנאצים, וזה דרש ממנו ומאנשי הקהילה להביא תוך שלוש שעות 10 מיליון פרנק (מטבע צרפתי ושוודי). כאשר אמרו למנהיג הנאצים שאינם יכולים להביא סכום כזה של כסף, הוא דרש מהם, במקום, 50 ק"ג  של זהב תוך שעה לבית המדרש המרכזי בעיר ג'רבה. הוא אמר לו שאם לא יקיים את התנאי אז הוא והנאצים ירצחו את כל תושבי העיר.

כיוון שהנאצים הגיעו לג'רבה ביום השבת, והעיר ג'רבה הייתה עיר דתית מאוד, אז כל אנשי העיר היו בבתי הכנסת. ראש הקהילה, וסבא רבא רבא שלי, ציון חורי, שהיה העוזר של ראש הקהילה (ובעתיד גם יחליף אותו), היו צריכים לרוץ לכל בתי הכנסת בעיר ולומר לנשים להביא את כל הזהב שלהם בשביל הנאצים (בתוניסיה לנשים היה הרבה זהב כגון: שרשראות, צמידים, עגילים…).

בסוף, בנס גדול, הצליחו אנשי ג'רבה לאסוף את כל הזהב, הלכו לבית המדרש המרכזי בעיר וראו שהנאצים לא הגיעו עדיין. הם חיכו להם 30-60 דקות וראו שהנאצים לא מגיעים.

פתאום שמעו רעש של מטוסים, הם יצאו מבית המדרש, הסתכלו בשמיים וראו מטוסים של בעלות הברית (אנגליה וארצות הברית), ומכך הסיקו שהגרמנים ברחו בפחד מבעלות הברית.

כך ניצל הזהב של בני העיר ג'רבה מציפורני הנאצים ועד היום אם תשאלו כל בן אדם מ'גרבה על סיפור הזהב הוא יגיד לכם שזה היה נס גדול משמיים.

 

הזוית האישית

כאשר שמעתי בפעם הראשונה על סיפור הזהב התמלאתי הלם, לא האמנתי שסיפור זה קרה באמת, חשבתי לעצמי שזה כמו happy end כמו באגדות ואני ממש שמח ששמעתי על הסיפור , בזכות התוכנית "הקשר הרב דורי" שמעתי על הסיפור ואני מקווה להמשיך לספר לילדים שלי ולהמשיך את המורשת של המשפחה שלי לדורי דורות.

מילון

מיץ הלגבי
לגבי זהו מיץ שתייה מסורתי שמיוצר מעץ התמר שנמצא בשפע בטוניסיה

ציטוטים

”"מה שהתרחש בסיפור בטוניסיה היה נס אחד גדול משמיים"“

הקשר הרב דורי