מאגר סיפורי מורשת

גן הילדים בו ביקרתי (המבנה נמצא במרכז הכפר) שימש כגן ילדים גם לילדי. כיתות א' ו- ב' למדתי במגדל

המים. באותן השנים התחילו לבנות את מה שנקרא היום "בית חינוך בית יצחק”. נבנו ארבע כיתות

(כיום בצד המזרחי של בית הספר) עד היום על הקיר מונצחים ארבעה מחללי מלחמת השיחרור.

להבדיל מהיום, באותן השנים למדו בבית-הספר ילדי בית-יצחק בלבד. לאחר שנים הגיעו תלמידי בית-הספר

ששכן בהדר-עם. באותן השנים פעלה בבית הספר "אגודת בריאות". תורנים מילדי הכיתה היו אחראים על הסדר והניקיון בכיתה בעיקר ב" ארוחת עשר". מלבד השעורים הרגילים ( חשבון, עברית, דקדוק, מולדת וכולי ) היו גם

שעורי התעמלות ( ריצה, קפיצה לרוחק ולגבה, מחנים, כדור טלי ועוד) ובסוף השנה קבלנו את "אות הספורט" לפי ההישגים. שעור חקלאות ( זרענו, שתלנו ובסוף מכרנו את התוצרת). שעור זימרה ושעורי מלאכת יד לבנות ונגרות לבנים.בבית הספר בבית-יצחק למדנו 8 שנים שלאחריהן כל תלמידה בחר היכן להמשיך את 4 שנות הלימודים בתיכון. אני זוכרת לטובה את בית-הספר והאווירה  ששררה בו. היינו 11 תלמידים בכיתה  וסיימנו כיתה ח' 17 תלמידים. היו אלה "עולים חדשים" מטוניס.

התמזל מזלי- עד היום יש לי קשר עם מורה שלאחרונה חגגה 91 שנים. אני בחרתי להמשיך ללמוד בבית­-הספר "טשרניחובסקי" בנתניה. בתיכון, התוסף ”מקצוע"-"גדנ"ע"= גדודי נוער . שיעור זה  היה מעין הכנה לצבא.

בין היתר  הלכנו "הליכת זיקית", למדנו להשתמש ברובה ויצאנו למחנה כדי ליישם את מה שלמדנו.

בזאת תמו ימי בית-הספר והתחילו חיי הבוגרים. בשעות שלאחר הלימודים בבית-הספר עזרתי להורי בעבודות

במשק, הכנת שיעורים (לבד או עם חברה) לימוד נגינה בחלילית ובאקורדיון. הייתה גם פעילות בתנועת ה"צופים"

בה הייתי חניכה ולאחר שעברתי קורס מדריכים הדרכתי קבוצה. מאחר ובאותם הזמנים "כלי התחבורה" שלנו הילדים היו האופניים  היה עלינו לרכוש "רישיון לאופנים".

לסיכום-אני  משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי , גאה שילדי ושניים מנכדי למדו ולומדים באותם הגנים ובבית-הספר בו גם אני למדתי וסיימתי את  שנות לימודי – מחזור שני.