מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיה רון לבית משפחת פינגרהוט

אלינה ועדן
אלינה ועדן
הסיפור של חיה רון ומשפחתה, מפולין ועד לקריות

שמי הוא חיה רון, לבית משפ' פינגרהוט מצד אבי, ומשפ' אייכנוואלד מצד אמי. שניהם הגיעו ארצה מפולין, אבי מעיר שנקראת "קליש", ואמי ממקום שנקרא "טרנוב".

אבי, שהיה חבר בתנועת נוער חלוצית עלה ארצה לפני מלחמת העולם השנייה בהיותו בן 21, והתמקם בפרדס חנה, שם עבד בעבודות כגון: קטיף תפוזים, סלילת כבישים, ועוד . אמי עלתה עם ארבעה מאחיה ואחיותיה (אח אחד היה בפרטיזנים ולא נודע מקום הימצאו), והאח הבכור עלה ארצה לפני כולם, והכין את הרקע לעלייתם. העליה התאפשרה שפחות עם ילדים עד גיל 18, ולכן בת אחת שהייתה מעל גיל 18 נשארה בפולין, והמתינה לאפשרות לעלות ארצה ולהצטרף למשפחתה. אחיה הבכור שלח מהארץ בחור להשיא את אחותו נישואים פיקטיביים על מנת להעלותה ארצה, הם נשארו נשואים לאורך כל השנים, והקימו את ביתם בקיבוץ עין שמר.

החיים בארץ

משפחת אמי התמקמה בחדרה, ובה הכירו הוריי. אני נולדתי בחדרה, ובהיותי בת שנתיים עברנו לחיפה. אבי, שהיה חייט במקצועו המקורי החל לעבוד בבית מלאכה, ולאחר מכן פתח מתפרה עם שותף. לימים נשרפה המתפרה ואבי עבד בעיריית חיפה עד להגעתו לפנסיה, אמי עבדה במכונות הקליטה שהוקמו אז בכל רחבי הארץ בעזרה לעולים החדשים. גרנו בחיפה ברחוב סירקין גבול החוצץ בן יהודים לערבים, למדתי בבת ספר עממי א' ההליכה לבית ספר הייתה מסוכנת ביותר ההורים עבדו והילדים היו עצמאים והלכו בגפם (לבדם). הערבים ירו ללא הבחנה ואנשי ההגנה האזרחית עמדו בצמתים ובהפוגה בין היריות הורו לנו לרוץ כדאי לא להיפגע. באמצע השנה נאלצנו לפנות את בית הספר לטובת המפונים ששכנו בקרב הערבים, ואותנו התלמידים העבירו ללמוד בבניין הטכניון למדנו בשתי משמרות. בהיותי בת 12 עברנו לגור בקריית חיים המערבית (שהאזור היה כולו חולות), שיכון וותיקי ההסתדרות.

השכלה ועבודה

בית הספר היה בתהליך בנייה והיינו בתחילה שישה תלמידים עד שהגיעו העולים החדשים. לא הייתה אז חטיבת ביניים למדו עד כיתה ח' ומעבר ישיר לתיכון. סיימתי כיתה ח' בגיל 13, ואז נשלחתי ללמוד מקצוע, בכדי שאוכל לעזור בפרנסת המשפחה. נסעתי יום- יום לחיפה לביה"ס לפקידות, בו למדתי בנוסף ללימודים הרגילים הנהלת חשבונות, כתיבה במכונת כתיבה וקצרנות. בגיל 16 התחלתי לעבוד כפקידה במשרה מלאה. לאחר שעות העבודה, המשכתי ללמוד בתיכון ערב, ובשעות הלילה המאוחרות ישבתי להכין שיעורים, ולכן חיכיתי בקוצר רוח לגיוס לצבא, ונשלחתי לקורס חובשות. סיימתי את קורס החובשות בהצלחה, והפכתי לחובשת קרבית. שירתי בבית הבראה לחיילים, עד לשחרור. השתחררתי חצי שנה לפני השחרור המקובל, ונישאתי לחבר נעוריי. השלמתי את השכלית כמנהלת חשבונות, וחזרתי למקום העבודה ששמר לי אמונים – ובו עבדתי 25 שנה, עם הפסקות להולדת ילדיי, ובעוד מספר מקומות עבודה לאחר התפרקות העסק עד הפנסיה.

משפחתי

גידלתי שלושה ילדים לתפארת: צפריר, יליד 1961, גל, יליד 1964, ויעל, ילידת 1975. שלושתם בעלי השכלה גבוהה. זכיתי לחמישה נכדים נפלאים.

בנצי, אישי היקר, נפטר בשנת 2002 ממחלת לב, ואת המשך הדרך אני עושה לבד.

הזוית האישית

עדן, שני ואלינה: היה מסקרן לשמוע את סיפורה של חיה. היה לנו קשה לשמוע שבעלה נפטר, כמו גם חוויות אחרות שהיא עברה. אהבנו לעבוד עם חיה יחד.

מילון

נישואים פיקטיביים
נישואים לא מאהבה במטרה לקבל זכות כלשהיא

ציטוטים

”גידלתי שלושה ילדים לתפארת וזכיתי לחמישה נכדים נפלאים“

הקשר הרב דורי