מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסבתא המיוחדת שלי

מרגוט מספרת את סיפורה
התלמידות מתעדות
כל הנכדים, אני ובני דודי אהבנו מאוד להתארח אצל סבתא.

שמי מרגוט עזרא, נולדתי בשנת 1945. לאבי קראו יעיש גתע ולאמי מסעודה גתע.

גרנו בעיר תוניס, עיר בירתה של תוניסיה.
אבי עבד כסנדלר ואמי הייתה עקרת בית. המצב הכלכלי שלנו היה קשה מאוד, הגענו כמעט לפת לחם. וכשהגעתי לכיתה ד' נאלצתי לעזוב את ספסל הלימודים ולצאת לעבוד ולעזור להוריי ולו במעט בפרנסת המשפחה. אני הייתי מוכנה לעשות הכל בשביל הוריי.
סבתי גרה סמוך אלינו, כל הנכדים, אני ובני הדודים של אהבנו מאוד להתארח אצלה, אני הייתי ממש "בת בית" בבית שלה. אכלנו וישנו בביתה פעמים רבות. היא פינקה אותי ואת כל נכדיה ונכדותיה. היא השתדלה להכין מאכלים שאהבנו. היא גם הייתה מספרת לנו סיפורי עם מותחים ולפעמים מצחיקים. הסבתא שלי הייתה ממש האמא השניה שלי. כשהייתי בגיל 12 סבתי נפטרה, הרגשתי כאב גדול, הייתי קשורה אליה מאוד.
לאחר פטירתה התחלתי לעבוד בבית חרושת לנעליים, במפעל בו עבד גם אבי. שם עבדתי ארבע שנים.
לסבי היתה חנות ממתקים, באחד הימים הגיעה חבורת נערים ערביים ודרשו מסבי שייתן להם ממתקים בחינם, ללא תמורה כספית. סבי, כמובן, סירב ולא הסכים לתת להם. ואז הנערים החלו להכות אותו מכות נמרצות עד שסבי איבד את ההכרה ומת, אני לא הספקתי להכיר אותו.
עליתי לארץ באנייה ששמה "פרס איטליה" האנייה היתה גדולה ומפוארת, ממש כמו בית, מטבח, חדרים, סלון ומיטות.
ההפלגה באנייה נמשכה עשרה ימים, ההפלגה עברה עלינו בנעימים ובסיומה הגענו לחיפה, משם הסיעו אותנו במשאית ישירות לאופקים.
בגיל 20 התחתנתי עם בעלי שושן. אני הייתי עקרת בית ונולדו לי 8 ילדים. חמש בנות: ג'וליט, ריקי, מזל, בצ'ה ומרלין; ושלושה בנים: בני, יובל ומשה.
גידלנו אותם באופקים, עד שהילדים גדלו והחליטו לצאת לפנימיות או לקיבוץ. יובל  ומרלין יצאו לפנימיה בקריות, בני למד בפנימיה בבאר שבע, בצ'ה ומשה הלכו לפנימיה בבני ברק, וריקי , מזל וג'וליט החליטו ללכת לקיבוצים. וכשסיימו ללמוד כולם התחתנו מלבד יובל.
כעת התבגרתי, אני מגיעה יום יום למרכז יום לקשיש ונהנית מהפעילויות המגוונות והמעניינות כאן.
אני גרה עם יובל בני, וב"ה יש לי נכדים מתוקים שבאים לבקר אותי. אני שמחה בכל פעם שהם מגיעים.
אני אוהבת את כולם במידה שווה, אין אצלי מושג לאהוב את אחד הילדים או נכדים יותר מהאחרים.
תשע"ו, 2016

 

מילון

סיפורי עם
סיפורי פולקלור נפוצים אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן בדר"כ, המחבר הוא אנונימי ואין מקום וזמן ומגדרים. סיפורי עם ככל יצירת פולקלור מהווים חלק בתלי נפרד מההיסטוריה של תרבות מסוימת.

ציטוטים

”אני אוהבת את כולם במידה שווה, אין אצלי מושג לאהוב את אחד הילדים יותר מהאחרים“

הקשר הרב דורי