מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1949 כשסבי נולד ברומניה בעיר בוקרשט. שם לא היה להם טוב. הייתה מלחמה והיה חוסר במזון, אז משפחתו של סבא שלי חשבו שיהיה יותר טוב בארץ חדשה -בארץ ישראל. באותו שנה כשהם כבר רצו לעלות לארץ וארזו את כל החפצים, סבא שלי לקח מביתו כמה דברים למזכרת.

הסביבון

בין כל הפריטים שלקח למזכרת היה גם הסביבון. אך זה לא היה סביבון רגיל הוא היה קטן מאוד ועשוי מעופרת עליו כתוב ברומנית ולא היה כתוב עליו "נס גדול היה פה" היו כתובות אותיות רומניות למשל: האות L המסמלת "לירה" וגם האות R ו-L1 ו-L2, ועם הסביבון לא היו משחקים, אלא היו מהמרים. מהמרים על דברים קטנים כמו אוכל, משחקים ועוד כמה חפצים.

לא רק את הסביבון סבי לקח הוא לקח גם תמונות, קערת זכוכית ועוד כל מיני חפצים. הסביבון היה החפץ הכי מיוחד שהוא שמר, כי סביבון זה היה גם לאבא של סבא שלי. הסביבון עבר מאב לבן, הסביבון בן 100-105 שנים. שהם כשהחליטו שצריך כבר ללכת למעבורת משפחתו לקחו וארזו את כל הדברים החשובים וסבא שלי ארז את הסביבון בתיק.

לאחר כל העברת הדברים הם הלכו למעבורת והפליגו לארץ ישראל. כשהם הגיעו לישראל סבא שלי נרשם לבית ספר תיכון, שם למד עד כתה י"ב. במהלך נעוריו הוא למד עברית, הכיר את השפה, הכיר את התרבות וגם אהב אותה. אחרי שסיים לימודיו בכתה י"ב, סבא שלי התגייס לצבא והיה בחיל הנח"ל.

לאחר השרות של סבא בצבא, סבי התחתן עם סבתא שלי. הם התגוררו בכל מיני יישובים. בשנת 1977 הם הגיעו לעיר רמת גן ושם אמי נולדה. כמה שנים אחר כך סבא שלי החליט שהוא רוצה לעבור לקיבוץ ולאיזה קיבוץ??

הם עברו לקיבוץ מצובה ושם הוא נשאר. ובכל השנים האלו ובכל המעברים שלו מעיר לעיר, הסביבון עבר איתו ונשמר במצב מעולה. עכשיו שצריך אותו למשימה הוא כמו חדש. ואנחנו רוצים שיישאר כך….

הזוית האישית

נתנאל מביא את סיפורו של סבא על הסביבון המיוחד שעובר במשפחתם מאב לבן.