מאגר סיפורי מורשת

אני, רבקה שילוני לבית ברזני, נולדתי בשנת 1947 בירושלים. שם אבי – אליהו ברזני ז"ל ושם אימי – מזל לבית פולק.

תמונת הורי בצעירותם

סיפור העליה לארץ מהגולה לישראל

אבי, אליהו ברזני עלה לארץ – ישראל בשנת 1926 ביחד עם אחיו, משה ומאיר ואחותו נעמי וביחד עם אימו מלכה ואביו מרדכי. הם עלו ארצה מסוריה על חמורים, עם מבריחים שלקחו אותם דרך לבנון עד לירושלים. המשפחה התיישבה בעיר העתיקה, בה הם עברו את מאורעות תרפ"ט, 1929. שכנה נוצרייה החביאה אותם וכך חייהם ניצלו. המשפחה גרה בבית – ישראל, משפחה דתייה. אבי למד בישיבת "פורת- יוסף". בשנת 1937 אבי נשא לאישה את אימי, מזל לבית פולק.

אימי, נולדה בקורסיקה (מוצאה היה חלבי, כמו מוצאו של אבי). היא נולדה בשנת 1920. בהיותה תינוקת היא עלתה עם משפחתה לישראל באנייה. היא גדלה בשכונת נחלאות (בירושלים) יחד עם אחיה והוריה. הם גדלו על ברכי החינוך הדתי – לאומי. אימי למדה בבית- ספר: "אליאנס".

אבי, אליהו ברזני בצעירותו

נולדו להוריי 9 ילדים. כולנו חונכנו וגדלנו לאהבת הארץ והמולדת. אחי, יוסי, היה בן- 9 וחצי כשנהרג בתאונת- דרכים בשנת-1957. אחי השני, בני, נהרג בהעברת תחמושת ברפידים, בסיני, בשנת- 1975. אני, רבקה, בת – הזקונים, למדתי ביפו, בחינוך מסורתי, עד שנת- 1965. אח"כ חזרתי לירושלים, עיר הולדתי. עבדתי בבנק למלאכה. לאחר- מכן, בבנק הבינלאומי. באפריל- 1968 נישאתי לאלי, בעלי, לבית שילוני. הם היו אנשי עבודה ועמל, מבוני ירושלים והארץ. נולדו לנו 3 ילדים. יוסי, גיא ושרה'לה. החינוך בבית היה מסורתי עם ערכים לאהבת הארץ והמדינה. ערכים של עזרה לזולת מתוך מקום של ענווה, שאין לנו ארץ אחרת, שקיומה של מדינת – ישראל אינו דבר ברור מאליו.

בחורף, נובמבר 2014 פקד את משפחתנו אסון נורא

אסון שטלטל את משפחתנו המורחבת. נכדנו, בנו של בני יוסף- אלמוג עשהאל שילוני, נרצח בידי מחבל בן עוולה, בגשר ההגנה, בתל- אביב. המחבל תקף את אלמוג במפתיע עם סכין קצבים. אלמוג נאבק במחבל למרות שהופתע, והגן בגופו על הנשק, כדי למנוע מימוש של המחבל לפיגוע המוני. על גבורתו קיבל אלמוג תעודת הערכה ממפקד חיל – האוויר. לאחר מותו, משפחתו בחרה להנציח את זכרו במימוש צוואתו הבלתי כתובה של אלמוג, להקמת בית לחיילים הבודדים בעיר מודיעין

בית אלמוג שילוני

רקע – בית אלמוג שילוני – בית חם לחיילים בודדים

אלמוג שילוני ז”ל נרצח בידי מחבל ב- 10 בנובמבר 2014. המחבל תקף את אלמוג באכזריות ברכבת ההגנה בתל אביב. אלמוג נאבק עימו בכל כוחו והגן על נשקו שלא יילקח ממנו. בכך למעשה מנע פיגוע גדול הרבה יותר. על גבורתו ברגעיו האחרונים קיבלה משפחתו של אלמוג תעודת הערכה על גבורתו ואומץ ליבו ממפקד חיל האוויר. אלמוג היה אדם “שראה את האחרים”. הוא פיקד על כיתה בצה”ל , ודאג מאד לחייליו בכל ההיבטים והצרכים. החיילים כינו אותו “האבא של כולם”. במיוחד אלמוג חרט על דגלו את הדאגה לחיילים הבודדים. הוא הבין את הקושי הרב שטמון בשירות הקרבי בכלל ובפרט לחיילים בודדים ללא גיבוי משפחתי תומך אשר נדרשים להתמודד לבדם באתגרי השירות התובעניים, והיה מארח אותם בבית משפחתו בעיר מודיעין , בסופי שבוע ובחגים. לאחר מותו , משפחתו  בחרה לממש את צוואתו הבלתי כתובה של אלמוג. מתוך הקושי והכאב העז , בחרה המשפחה “לראות את האחרים” ולהקים בית חם לחייל הבודד ולתת מענה לצרכיו הרגשיים והפיזיים. זאת לצד עיסוק בהטמעת ערכי התרומה לזולת הערבות ההדדית והאחריות. כיום משרתים בצה”ל למעלה מ- 6700 חיילים בודדים, שתורמים תרומה אדירה לביטחון מדינת ישראל, ומהווים מקור לאחדות וגאווה בקרב רבים מאנשי עמנו בארץ ובעולם כולו. ב-25 במרץ 2015, כארבעה חודשים לאחר הירצחו, נחנך בית אלמוג שילוני בעיר מודיעין-מכבים-רעות. בבית משתכנים חיילים בודדים, לכל חייל יש חדר, שירותי כביסה, מזון ומענה לכל הצרכים שלו. בנוסף, לכל חייל מוצמדת משפחה מלווה מהקהילה, שמלווה אותו מבחינה רגשית באתגרי השירות התובעניים, מארחת אותו לארוחות בסופי שבוע ובחגים, מלווה אותו ברגעיו המרגשים בשירות (טקסים סיומי קורסים וכו’).

אלמוג שילוני ז"ל

עלתה במוחי השאלה, האם יש קשר בין הסיפור המשפחתי שלי למותו של נכדי – אלמוג?

בטקס הענקת תעודת הערכה לאלמוג, קיבלתי את התשובה: 2000 שנה, כמהו לשנה הבאה לירושלים הבנויה. הורי זכו לעלות ארצה ולהקים את מדינת- ישראל. מדינת- ישראל לא ניתנה לנו על מגש של כסף, אלא בדם, יזע ודמעות. אלמוג הבין  זאת ובחר להקריב את עצמו על- מנת להגן על מדינת- ישראל. "אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם ואמרה מי אתם? והשניים שוקטים יענו לה: אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינה יהודית". (אלתרמן).

הזוית האישית

בית אלמוג – שילוני

על גבורתו קיבל אלמוג תעודת הערכה ממפקד חיל – האוויר. לאחר מותו, משפחתו בחרה להנציח את זכרו במימוש צוואתו הבלתי כתובה של אלמוג, להקמת בית לחיילים הבודדים בעיר מודיעין . בית אלמוג שילוני בעיר מודיעין-מכבים-רעות. בבית משתכנים חיילים בודדים, לכל חייל יש חדר, שירותי כביסה, מזון ומענה לכל הצרכים שלו. בנוסף, לכל חייל מוצמדת משפחה מלווה מהקהילה, שמלווה אותו מבחינה רגשית באתגרי השירות התובעניים, מארחת אותו לארוחות בסופי שבוע ובחגים, מלווה אותו ברגעיו המרגשים בשירות (טקסים סיומי קורסים וכו’).