הנדידה מאירופה לחירות בישראל
סיפורו של אלכס קונסטנטין, על המסע מלבוב שבפולין לטרייסטה באיטליה, ומשם לישראל
שמי אלכס קונסטנטין. נולדתי ב 1936 בעיר לבוב שבפולין.
זכרון ילדות שיש לי מהבית שלי הוא כשאבי לקח אותי לחדר המדרגות כדי להראות לי את המטוסים המפציצים בשמי העיר.
בשנת 1941, כאשר נכנס צבא גרמניה ללבוב, אחד הצווים הראשונים של שלטון הכיבוש התייחס לאזורי מגורים יוקרתיים. הגרמנים דרשו מהיהודים שגרו באזורים אלו לפנות את הדירות באופן מיידי לטובת הפקידות הגרמנית הבכירה. ציוו עלינו לעבור לאזור הגטו, שבאותו זמן היה פתוח.
מכיוון שבאותו זמן התחילו חיסולים של יהודים, אבי, שהיה בפרטיזנים, חיפש פתרון היכן להחביא אותנו. במסגרת פעילותו של אבי הסתובב בקרבתו ילד צעיר. אבי התחיל לתת לו מדי פעם אוכל ולשאול לשלומו והבין כי יש לילד אמא.
אבי יצר קשר עם אימו של הילד והבין כי הילד היה לפי החוקים הנאצים יהודי ולכן אימו שלחה אותו אל הפרטיזנים.
אבי, ביחד עם חבריו מהמחתרת, חפרו מחבוא מתחת לבית אימו של הילד.
במחבוא זה שרדנו במשך שנתיים את תקופת הכיבוש, עד השחרור על ידי הצבא האדום.
אמא שלי, שהייתה ילידת רוסיה ולא בטחה ברוסים, החליטה להימלט לכיוון האזורים המוחזקים על ידי בנות הברית.
בשלב זה התחיל המסע שלי באירופה, מלבוב שבפולין לטרייסטה שבאיטליה, ובמהלכו של המסע עברתי עם אימי 8 ארצות. בינואר 1949 הגענו לחיפה שבישראל.
מילון
קצרנותשיטת כתיבה של קלדניות בבית משפט
ציטוטים
”עד גיל שלוש הייתה לי ילדות רגילה, אך ב-1939 פרצה מלחמה “