מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המשק בעין ורד

אני סבא וסבתא
סבא וסבתא שלי בצעירותם
ההתיישבות ועיבוד האדמה

סיפורם של מיכאל ורחל מעוז – המשק בעין ורד
עין ורד: "מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח בכפר עבודה, בדרום בכפר הס, במערב בתל מונד ובקדימה צורן ובצפון בעין שריד."
ההורים של סבתא אסנת ויעקוב מלשטיין הגיעו לעין ורד מפתח תקווה. לפני כן גרו במחניים בזמן שהיו ביצות ומלריה. הם באו עם חקלאי תל-אביב בשנת 1932. בהגרלה שהייתה בין "החברים" קיבלו ההורים את חלקת האדמה שבה נמצא המשק שלנו, כ- 30 דונם.
 
ההורים הגיעו חסרי כל ובנו את עצמם מאפס. המטרה הייתה לבנות משק חקלאי לעבד את האדמות ולגדל בעח שהתפרסנו מהם. ביתם הראשון היה צריף שאותו בנו בכוחות עצמם ובצריף גרו ארבע נפשות ;ההורים ושני האחים של סבתא וגם חמור ושני כבשים. החיים היו קשים. הפרנסה הייתה בדוחק העבודה קשה מאוד אבל לאט לאט במאמצים קשים וכוחות משותפים ועבודה מחושך לחושך הצליחו להתקדם, לעבד עוד אדמות ולהגדיל את משק מהחי; רפת, לול, בהמות עבודה, פרדות חמורים.
 
האחים עבדו שעות לפני בית הספר וגם אחרי המאמצים השתלמו המשק שגשג השדות נתנו יבול רב, בוטנים, תפוחי אדמה, חציר וירקות למיניהם וכמובן התחילו גם את ענף הפרדס פועלים זרים כמעט ולא היו חומרי הדברה לא היו טרקטורים וכלי עבודה לא היו. העבודה הייתה ידנית במאה אחוז.
בשנת 1948 נולדה  סבתי רחל מעוז בת זקונים להורים מבוגרים  ואחים גדולים בני 16 ו – 21 . האבא שלה אמר; "הילדה הזאת תביא לי מזל " וכך היה; המשפחה עברה מהצריף לבית גדול ויפה שנבנה במשק וסוף סוף ראו ברכה בעמלם.
 
תקופת הצנע שהייתה לא פגעה כמעט במשפחה; חלב היה מהפרות וכן גם מוצרי חלב שאותם הכינה האם. פירות וירקות היו בשפע ביציים ובשר. רבים באו להתייעץ עם האב לגבי גידולים חקלאיים שונים. יש כאלה שבאו ללוות כסף, ללא ריבית. מה שאפיין את התקופה הזאת היתה העזרה ההדדית בין החברים אחד עזר לשני כשחבר נקרא לצבא, כמישהו חלה או נפטר וגם בשמחות. כל החברים התגייסו לעזור, לעזור, לחגוג ולשמוח ביחד והרי זה מעוט החיים במושב.
 
בשנת 62 מת האב. האם, ביחד עם הבנים טיפלה במשק. סבא הגיע לעין ורד לאחר נישואיו עם סבתא בשנת 1968. סבתא ילידת עין ורד וסבא נולד בתל אביב לאחר מכן גר בנתניה שם הכיר את סבתא ולאחר נישואיו עבר לעין ורד.
 
במשק היו פרדסים  ולימים גם חממות פרחים וגם לול גדול לתרנגולי הודו סבא עיבד את הפרדסים, גידל פרחים, וגידל את בתרנגולי הודו. החיים לא היו פשוטים והעבודה לא נגמרה אף פעם בעונת החורף היה קטיף של פרי הדר בדר כלל תפוזים ואשכוליות ובין היתר בחורף התחיל קטיף הפרחים היה לנו ציפורן ננסית ופרח שעווה וכן ציפורן אמריקאית.
 
את כל הילדים גייסנו למשימות הקטיף והמיון של הפרחים וגם עזרה בקטפי ההדרים. במשך השנים סבא עבד גם בעיבוד פרדסים עם טרקטור מיוחד שהיה לו, בכדי להשלים הכנסה.
 
בשעות הפנאי סבא , שהיה ספורטאי היה ממייסדי קבוצת הכדור יד של עין ורד ושיחק ואימן כ-20 שנה בקבוצה. שעשתה חיל. בגיל מאוחר יותר כשמצב החקלאות היה קשה סבא שהוא גם מורה נהיגה התחיל ללמד נהיגה נערים ונערות מכל הישובים בסביבה 
 
תמונה 1
 בית העם בלב היישוב ( ויקיפדיה)
 
העשרה
עין ורד: "מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח בכפר עבודה, בדרום בכפר הס, במערב בתל מונד ובקדימה צורן ובצפון בעין שריד."
תשע"ה

מילון

תקופת הצנע
: תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד

עין ורד
מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח בכפר עבודה, בדרום בכפר הס, במערב בתל מונד ובקדימה צורן ובצפון בעין שריד.

ציטוטים

”"הילדה הזאת תביא לי מזל "“

הקשר הרב דורי