מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המשפחה שלי

סיוון שובל ובינה
אני ומשפחתי
עליית הורי ארצה והקמת משפחתם
נולדנו בקיבוץ אפק לחיים ופרידה פלומנבוים, לאחר כמה שנים עברתו את השם לאילת. שני הורי עברו את השואה.
אבי ותושבי העיר קוזניץ בפולין הוציאו ספר שמספר על העיר עצמה ומה שעברו בשואה. אני ואבי נסענו לתל אביב למסיבת קבלת הספר לכל תושבי העיר קוזניץ ושם הכרתי את האדם שהציל את חייו של אבי מהרכבת. כשאבי הכיר לי את האדון, אמר לו שאני הנכדה שלו ובדרך חזרה הביתה שאלתי את אבי עם אין לי סבא וסבתא למה אני הנכדה שלו?! ואז אמר לי שבבית הוא יספר לי את הסיפור.
כשאבי היה עם משפחתו ברכבת, הסבא אמר לו לרדת כי זה לא המקום שלו…
ובפעם השנייה שאבי היה שוב ברכבת הסבא ראה אותו ואמר לו שוב לרדת וכך הציל את חייו. לאימא יש מספר על היד כיוון שהיא עבדה בשואה במחלקת נשק עם אחותה כל היום היו בלי אוכל, ובלילה שהלכו למקום שבו ישנו קיבלו חצי לחם לשלושה אנשים,
וכל אדם קיבל מרק בלי טעם ובלי ריח. בשביל לקנות מלח צריך היה לתת בתמורה חצי לחם,
ואז העדיפו לאכול את הלחם בלי המרק.
לאחר תקופה אמי הכירה את אבא שלי. עלו לארץ ושמו אותם בעתלית כל אחד לחוד.
לאחר תקופה העבירו אותם לקיבוץ משמר הים, ואחרי זה לקיבוץ אפק ושם הם הקימו משפחה. אנחנו 4 ילדים הגדולות תאומות, אחריו בן ואני הבת זקונים. כשנולדתי, מצבי היה קשה ולא ידעו מהי המשמעות של זה ואיך אני אצא מזה.
כשבא רופא מקיבוץ והתחיל לטפל בי על ידי פיזיותרפיה הוא הציל את חיי.
בגיל שנתיים עברנו לעיר לקריית חיים, שם הכרתי את בעלי משה שהיה בא לדוד שלו שגר מעלינו.
כעבור שנתיים התחתנו ועברנו לגור בקרית אתא ונולדו לנו שלוש בנות ושלושה נכדים.

מילון

קוזניץ
עיר בפולין

ציטוטים

”מכל מלמדי השכלתי“

הקשר הרב דורי