מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המצור בירושלים 1948

סבא והנכדה מבקרים בירושלים
סבא בביתו בירושלים
ילדותו של סבא בירושלים ברחוב החבשים

שמי, יצחק אלוני, נולדתי בירושלים בשנת 1940
בתמונה אני בן 6 שנים, עומד על מרפסת הבית שברחוב החבשים. ניתן לראות שבסולם חסרים 3 שלבים תחתונים, הם הוסרו על מנת למנוע ממני לטפס ולעלות לגג.תמונה 1
גרנו ליד הכנסייה האתיופית בכנסיה זו התגוררו נזירות אתיופיות (נקראו אז "חבשיות") שהצטרפו לקיסר האתיופי שהוגלה מארצו. קיסר זה שנקרא "היילה סלאסי" גורש על ידי האיטלקים שכבשו את אתיופיה בשנת 1936.
 
 הכנסייה האתיופית ברחוב החבשים – רחוב אתיופיה 

תמונה 2

 
ערב מלחמת העצמאות גרו בירושלים כ-100,000 תושבים יהודים לעומת כ-65,000 תושבים ערבים.
העיר הייתה מוקפת מכל עבריה יישובים ערביים שחלשו על דרכי הגישה אליה מכיוון מזרח, צפון ודרום. בגלל מיקומה הגיאוגרפי. המוצא היחיד של ירושלים לאזור רצועת החוף היה הכביש שהתפתל ממערב לעיר בין ההרים. מלחמת השחרור -המכונה גם מלחמת העצמאות או מלחמת הקוממיות, התחילה ב 30 בנובמבר 1947, יום אחרי שהתקבלה תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר.
 
הנסיעה לירושלים וממנה התאפשרה רק באוטובוסים משוריינים. אבי נסע לתל אביב לרגל עסקיו, וכשרצה לחזור הביתה התהדק המצור והוא נאלץ להישאר שם. נשארנו, אמי, אחותי ואני לבדנו כל תקופת המצור. כל יום עברה מיכלית מים וחילקה את ההקצבה שהייתה 10 ליטר לנפש ליום. על מנת להדריך את התושבים כיצד לחסוך במים, חילקו השלטונות עלונים מודפסים שנקראו אז "כרוזים". התרשים מראה כיצד ניתן להשתמש ביעילות במנה היומית שחולקה, 10 ליטר מים (דלי) לנפש לכל יום.
תמונה 3 
מאחר ולא היו מים זורמים, היה צורך לאלתר כל מיני מתקנים, למשל לתלות פח על הקיר ולמלא אותו במים שהתקבלו מהחלוקה היומית. גם הנפט חולק במשורה. אנשים עמדו בתור גם לחלוקת נפט, אשר שימש לבישול ולחימום הבית. חשמל, כמובן לא היה, והנפט שימש גם לעששיות.
 
בחודש יולי נפרצה "דרך בורמה" והתאפשרה העברת אספקה לעיר בעדיפות ראשונה הועברו נשק ותחמושת, ולאחר מכן גם מזון. בקטע מהדרך כלי רכב לא יכלו לעבור, והיה צורך לשאת את האספקה ברגל.
 
ההפוגה הראשונה
הערבים  ראו שידם על התחתונה ולכן הסכימו להפסקת אש, שנקראה אז "הפוגה". עם תחילת ההפוגה בקשנו אישור לצאת מירושלים ולהצטרף לאבי שנשאר בשפלת החוף. האישור נדרש כי השלטונות לא רצו שירושלים תתרוקן בבת אחת מתושביה היהודים. מאחר ולא רצינו לחכות לתורנו לנסיעה באוטובוס, לקחנו מונית והיינו צריכים לעקוף את המשמרות שבדרך. הגענו לתל אביב והצטרפנו לאבי שחיכה לנו שם.
 
בחזרה למחוזות ילדותי
לאחרונה חזרנו לירושלים לראות את הסביבה שבה עברו שנות ילדותי. הכנסייה האתיופית עדיין עומדת במקומה, כפי שהייתה. אך השכונה, שנמצאת סמוך ל"מאה שערים", הפכה חרדית לגמרי. הגענו אל הבית שבו נולדתי, וראינו  את הדיירים הנוכחיים מציצים מתוכו. עלינו במדרגות הבית, בחשש מסוים, כי לא ידענו מה תהיה תגובת הדיירים. פגשנו את המשפחה  שגרה כעת בבית, האמא כבת שלושים, עם שבעה ילדים…התקבלנו  בסבר פנים יפות, ובברכת "תזכו למצוות".
 
אפילו הסולם שסיפרתי עליו עדיין נשאר במקומו, ואחד הילדים סיפר לנו שהוא עלה בו לגג (הוא רק בן שבע…). בילדותי נהגתי להתכתב עם ילד שגר בבית ממול, על ידי שליחת פתקים שהוצמדו לחבל שהיה קשור סביב 2 גלגילות. כשסיפרתי זאת לבעלת הבית, הסתכלה ואמרה: הנה הגלגלת, עדיין במקומה. עזבנו את השכונה וחזרנו למאה העשרים ואחת. נפרדנו מירושלים ומגשר המיתרים, וחזרנו הביתה לספר את הסיפור.
 
חקרו, בדקו, כתבו וערכו: דנה אלוני, ו'-3 יצחק אלוני, סבא.  
העשרה
מסתורי אתיופיה בלב ירושלים סיור במסתרי החבשים ברחוב אתיופיה, בירושלים
"בתקופה עות'מאנית שימש הרחוב כשביל חיבור למערב העיר, לכיוון שכונת "מאה שערים". בתחילת הכיבוש הבריטי של ירושלים בשנת 1917 הרחוב החל להתפתח, נוספו בו בתים ונסלל בו כביש במקום שביל העפר".
 
רחוב אתיופיה – רחוב החבשים: "רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך".
 
המצור על ירושלים במלחמת העצמאות : "במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה".
 
מובילת תכנית איילת שחק

מילון

מאה שערים
מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, הממוקמת בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה מאה שערים הייתה השכונה החמישית, הגדולה ביותר והמרוחקת ביותר שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. הוקמה בידי אנשי היישוב הישן היוצאים מהעיר העתיקה.

רחוב אתיופיה - רחוב החבשים
בתקופה העות'מאנית שימש הרחוב כשביל חיבור למערב העיר, לכיוון שכונת "מאה שערים". בתחילת הכיבוש הבריטי של ירושלים בשנת 1917 הרחוב החל להתפתח, נוספו בו בתים ונסלל בו כביש במקום שביל העפר. רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.

המצור על ירושלים במלחמת העצמאות
במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה.

ציטוטים

”ביולי נפרצה "דרך בורמה" והתאפשרה אספקה לעיר בעדיפות ראשונה הועברו נשק ותחמושת, ובסוף גם מזון.“

הקשר הרב דורי