מאגר סיפורי מורשת

 הורי שפרה וציון בוקאי נולדו בסוריה. הם הגיעו לארץ ישראל על חמורים. כאשר עזבו את סוריה הם השאירו את הבית פתוח כדי שלא ירגישו ולא יחשדו בהם שהם עוזבים את הארץ ועולים לארץ ישראל. כשהגיעו לארץ שלחו אותם לקיבוץ דפנה. הם היו בקיבוץ מספר חודשים ומשם העבירו אותם לשכונת התקווה.

נולדתי בתל-אביב בשכונת התקווה בשנת 1949 בשם רבקה  על שם סבתי מצד אמי.  שמי רבקה ניתן לי גם מהשם רבקה מהתנ"ך אשתו של יצחק אחד משלושת  האבות. גם שמות אחי והורי נלקחו מהתנ"ך ( אבא- ציון אמא- שפרה ואחי- יעקוב, אסתר, יהודה, אברהםויהושוע ). גדלתי בשכונת התקווה  ובגיל 6 למדתי בכיתה א' בבית הספר רמב"ם (בית ספר דתי לבנות) מאחר שהיה קרוב לביתי. בחורף 1955 היה חורף קשה מאוד עם גשמים מרובים. הרחובות  הוצפו במים אשר חדרו לבתים והציפו אותם. המים הגיעו עד גובה החלון, הרהיטים שטו בבית, הבגדים והתמונות נרטבו.                                                                                                                                                                      

 

ההצפה גרמה להוריי להחליט לעבור דירה. אז באותו הזמן בנו בצפון תל אביב שכונה שקראו לה "רמת – אביב". איך החלטנו לגור ברמת- אביב?  אבי עבד בבית ספר- תיכון ושמו היה "תיכון חדש" (השוכן בכביש חיפה- תל אביב) בסמוך לשכונת רמת אביב. מנהל בית הספר אשר שמע את סיפור ההצפה שהיה בביתנו ואת החוויות שחווינו בעקבות ההצפה, דאג לנו מאוד והחליט לעזור. הוא לקח על עצמו  לדאוג לנו לרכישת בית דרך משרד השיכון. כעבור זמן מה עברנו לגור ברמת אביב כל המשפחה. 

 

 

שכונת רמת אביב  הייתה שכונה מרכזית כלומר מכל האזור באו אלינו. אחר הצהרים חבריי ואני הלכנו למקומות שונים: פרדסים, מערות, בית קולנוע בו היינו נפגשים כל החברים ביחד. בגיל 11 התחלתי ללכת לתנועת הנוער "העובד והלומד" ושם עברנו הרבה חוויות, טיולים וסדנאות. הבית ברמת אביב היה שונה מאוד מהבית שבשכונת התקווה לאט לאט התחלנו להתאקלם. הכל היה שונה הבתים היו שונים, הרחובות היו שונים עם עצים וגינות שלא היו בשכונת תקווה, בית הספר היה אחר והבית היה יותר מרווח. הכל היה חדש ויפה. הגענו לבניין עם 4 כניסות בכל כניסה 4 דיירים. היינו רק 2 משפחות  מארצות ערב. שאר המשפחות הגיעו מאירופה. ההשתלבות הייתה מאוד קלה ונעימה.ברמת אביב לא היו לנו תנורים בבתים והכנו את כל המאפים בשיח' מונס שכונה שבה חיו ערבים ושם הייתה מאפיה ציבורית אשר שימשה את כל מי שהגיע אליה.ברמת אביב המשכתי את לימודיי בבית ספר ממלכתי אילנות, כך גם הכרתי את החברים שאיתם אני שומרת על קשר עד היום.

 

שכונת התקווה: "שכונת התקווה שוכנת בדרום-מזרח תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום. השכונה נוסדה בשנות ה-30, אך סופחה לתל אביב רק לאחר מלחמת העצמאות".

רמת אביב: "רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.לפני מלחמת העצמאות שכן באזור הכפר הערבי שייח' מוניס, תושביו נמלטו במהלך המלחמה ולא הורשו לשוב אליו לאחריה..

השכונה עצמה נוסדה בשנות ה-50 בעקבות הגירה גדולה של עולים חדשים מארצות מזרח אירופה". 

 תשע"ו