מאגר סיפורי מורשת

עליתי לארץ ממרוקו בעליה לגלית בשנת 1964,הייתי בת שבע שנים  עליתי עם הורי ועוד שש אחים ואחיות ,אחי הבכור עלה לארץ לפני משפחתי בעליית הנוער הבלתי לגלית (בניגוד לאישור השלטונות הבריטים שהיו באותה עת בארץ) והתגייס לצבא .

כשעלינו לארץ הישארנו במרוקו חנות ובית שאותם מכרנו אך מכוון שאי היה אפשר להביא איתנו סכום כסף גדול, קנינו בכסף זה זהב, צמידים ושרשראות ושמנו את הזהב על גופנו .

ממרוקו הפלגנו ועצרנו בחניית ביניים במרסי שבצרפת ,שם כינסו את כל היהודים ביחד לאחר תקופה של כחודש ימים הפלגנו לארץ ישראל ישירות לעיר עכו. זאת, למרות שביקשנו להגיע לירושלים אך לא הייתה אפשרות כזאת.

בעכו שיכנו אותנו "במעברת נפוליאון " במעון קרוונים ,היינו שתי משפחות בכל קרוואן.

הצפיפות הייתה גדולה כי היינו משפחה גדולה. הקושי היה רב יותר מכיוון שלא היינו רגילים לתנאים כאלה במרוקו חיינו ברמה גבוה ולא היה חסר דבר, הייתה לנו עוזרת צמודה שגרה איתנו בבית. היינו בשכנות טובה עם הערבים במרוקו .

דיברנו בשפה צרפתית בבית . למדתי בבית ספר בשפה המדוברת שהייתה צרפתית (בית ספר נוצרי).

גרתי בעיר קיניטרה במרוקו ,הורי הגיעו נולדו בעיר מקנס במרוקו . כשהגענו לארץ ישראל אמי עסקה בגידול המשפחה ולא עבדה מחוץ לבית . אבא שלי עבד כחייט עצמאי ובהמשך קנה חנות קטנה ברחוב טרומפלדור בעיר עכו ושם עבד כחייט ופרנס את המשפחה.

לאחר שנה במעברה עברנו לבית משלנו ברחוב טרומפלדור בעכו ליד החנות שקנה אבי.

גדלתי בבית דתי ,שמירת שבת ומנהגים וחגים למרות שחונכתי בבית ספר חילוני בארץ (הורי לא הבינו דאז את ההבדלים בין בית ספר חילוני ודתי ומבחינתם בית ספר שקרוב לבית היה מספיק טוב).

במעברת נפולאון קיבלנו הלם כי החיים שבמהם הגענו במרוקו בהשוואה לארץ היו הבדלים משמעותיים ,התקופה הראשונה הייתה קשה , בכינו הרבה והיה קשה להתמודד עם המצב החדש . בחו"ל חלמנו על העליה לארץ ישראל וכשנפתחו השערים באופן חוקי ישר עלינו אבל החלום מול המציאות וההבדלים היו משמעותיים.

כשאחי הגדול סיים את השרות הצבאי ,הוא החליט לעזוב את הארץ לקנדה ושם חי את כול חייו עד עצם היום הזה .

כעבור עשר שנים גם אחותי הגרה לארה"ב .היא התחתנה בארץ נולדו לה ילדיה ונסעו מאחר שהיה קשה למצוא בארץ תעסוקה ופרנסה .

שלוש שנים אחרי שעלינו לארץ פרצה מלחמת ששת הימים, בעכו ובארץ המצב היה מתוח מאוד ,היינו במיקלטים והיו אזעקות נאלצנו להצטייד במים ואוכל שמענו מטוסים מעלינו, אני זוכרת שזה היה ממש נס שניצחנו את המלחמה פחדנו שהמדינה תיפול.    

 

העפלה (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית ועלייה ב') הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934)[1]. היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית.  (ויקיפדיה)

 

תשע"ו   2016