מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המסירות של סבתא

סבתא שושנה המספרת
סבתא שושנה ביום חתונתה
מידי שבוע היינו נוסעות בתחבורה ציבורית לבית הרפואה בהרצליה.

שמי שושנה מלכא. נולדתי בארץ בשנת1951 להורי קוראים יצחק ועליזה בן-נעים. אני השלישית במשפחה מתוך תשעה אחים ואחיות.

כשהייתי בגיל חודשיים אבי נפטר לאחר מחלה ואימי התחתנה בשנית. משפחתי לא הייתה דתית, שמרנו קצת כשרות, בשבתות ובחגים ערכנו סעודה ולא מעבר לזה. גרנו בלוד ולמדתי בבית ספר יסודי בבני ברק. בית הספר היה עם פנימייה והיו לי שם הרבה חברות. פעם בחודש, אפילו יותר הייתי מגיעה לבית. משפחתי הגיע לבקר אותי לעיתים רחוקות.

כשהייתי בת 12 אבא של אחת הבנות מכיתתי היה חולה מאד ושכב בבית רפואה בהרצליה. לחברתי הייתה עוד אחות שלמדה איתנו בבית הספר. מנהלת בית הספר פנתה אלי בבקשה שאסע עם חברתי מהכיתה ואחותה, פעם בשבוע, לבקר את אביהן בבית הרפואה.

וככה, שלוש בנות צעירות, היינו נוסעות אחת לשבוע, בתחבורה ציבורית, בכמה אוטובוסים מבני ברק עד הרצליה, שם היינו  שוהות כמעט שעתיים שלמות ליד מיטת חוליו וסועדות אותו.. מעבר למצוות ביקור חולים, הבנות קיימו גם את מצוות כיבוד הורים ואני קיימתי מצווה של עזרה לזולת.

הייתה לי הרגשה מאד מיוחדת שהמנהלת בחרה דווקא בי לעזור לאותן משפחה. הרגשתי אחריות, סומכים עלי. והרגשתי שבחרו בי בגלל שהיה בי בטחון עצמי. לצערנו, אחרי שנה-שנתיים של ביקורים פעם בשבוע, אביהן נפטר. זה היה מאד עצוב לי מאוד.

יש לי זיכרון נוסף מאותה תקופה, שגם מראה על האחריות הרבה שנתנו לי. אחת המורות פנתה אלי וביקשה ממני, שאני אהיה אחראית פעם בחודש להביא עבורה את חומר הלימודים שהיא נזקקה מהמרכזייה  הפדגוגית בתל אביב. כדי להגיע לשם, הייתי צריכה לנסוע באוטובוסים מבני ברק לתל אביב, ובנוסף כל פעם הייתי צריכה להביא איתי ציוד ואביזרים (כגון סרטי ווידאו, מוצגים ועוד…) נחוצים למהלך הלמידה. אני הרגשתי אחריות גדולה.

בסיום שנות הלימודים בבית ספר יסודי המשכתי בלימודי תיכון בבני ברק, גם שם הייתי בפנימייה, זאת הייתה פנימייה דתית לגמרי, בפנימייה זאת התחזקתי יותר ושם למדתי יותר על אורח חיים דתי.

התחתנתי בגיל שמונה עשרה וחצי החתונה התקיימה בבני ברק. זיכרון מיוחד ממהלך ההכנות לחתונה הוא שגם אבי החורג ובני משפחתו עזרו לי מאד בהכנות החתונה. לאחר החתונה התגוררנו שש עשרה שנה בשכונת חב"ד בקריית מלאכי, אחר כך עברנו לראשון לציון ועד היום אנחנו גרים שם.

בתחילת הנישואים עבדתי בתפירה ולאחר מכן הייתי מורה לאומנות. נולדו לנו בת ושבעה בנים. ברוך ה' היום כולם נשואים, יש לנו עשרות נכדים ואפילו נין אחד.

הזוית האישית

ששונה מלכא: כיום אני מבשלת לישיבת חב"ד בחולון. ורווה נחת מילדיי ונכדיי.

מילון

מרכזייה פדגוגית
פדגוגיה היא תורת החינוך..הפדגוגיה דנה בדרכים להשגת מטרות החינוך בדרך הטובה ביותר. במרכז הפדגוגי מרוכזים חומרים לימודיים וחינוכיים, וכן אביזרי עזר עבור אנשי הצוות החינוכי.

ציטוטים

”ברוך ה' היום כל ילדי נשואים, יש לנו עשרות נכדים ונין אחד ואני רווה נחת.“

הקשר הרב דורי