מאגר סיפורי מורשת

נולדתי במרוקו בשנת 1942. הגעתי מהעיר מוגדור – אסואירה, במרוקו. זה היה כמו אי.

 

באותה תקופה היה שלטון צרפתי. במוגדור התנאים ליהודים היו טובים בזכות המלך. לאבא שלי היה חנות ירקות גדולה בזמנו,ירקן היה כמו היום סופר מוצלח. לא היה לנו תחבורה ציבורית, היה מכוניות,והיו משתמשים באופנים. היינו במצב כלכלי טוב. במוגדור היו 2 בתי ספר צרפתי ודתי. בבוקר היינו הולכים לבית ספר צרפתי עד-12 וב-12 היינו הולכים ללמוד תורה ולאכול צהריים עד 2 וב 2 היינו חוזרים לבית ספר הצרפתי עד 5 ובחמש הרב היה מגיע ומלמד תורה עד 7, ככה כל יום.

 

היה לנו המנהג הוא מנהג לאומי ממרוקו, המימונה.

בחרתי לספר על מנהג  המימונה, בגלל שזה בין המנהגים החזקים שהביאו היהודים ממרוקו. אצלנו במשפחה במרוקו הינו חוגגים כך, כולם מגיעים שרים ואוכלים מופלטות עם חמאה ודבש,תה,בננות,שולחן מלא כל טוב ,ריבות מכל פרי,עוגיות מכל הסוגים. היינו מתלבשים בגילביה.עושים שמח. אצלנו מה שמבדיל בין פסח ליום רגיל הוא הכנת המופלטות (חמץ).

 

 

שם חפץ: מקל הליכה. החומרים מהם עשוי החפץ: עץ.

בבעלות מי נמצא החפץ כיום?: אצלי.

כשאבי נפטר לקחתי את מקל ההליכה הזה כזיכרון מאבי. השתמשו בו להליכה ומאז שאבי נפטר אף אחד לא השתמש במקל  ההליכה, הוא נשאר אצלי כזיכרון. כאשר אני רואה את המקל אני נזכר באבי. אני זוכר אותו אבל אני יודע שזה היה הדבר הפרטי שלו.

 

"המִימוּנָה (בערבית: ??????‎) הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). מקור המנהג הוא במסורת יהדות מרוקו, ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18. מסורת החג חודשה בארץ ב-1965, ובהדרגה הפך החג מחג של עדה אחת לחג לאומי". ויקיפדיה

 

תשע"ו