מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1951 עלו בני משפחת לניאדו מעיראק. הם הגיעו היישר למעברות כברי. סבא גבריאל היה מורה ומחנך בעיראק ארץ מולדתו. כשהגיע לארץ עבד בעבודות דחק שלא התאימו למעמדו, אבל בשביל לפרנס את משפחתו

לא הייתה בידו ברירה אחרת.

 

בשנת 1953 הגיע עם משפחתו למעברת טירת כרמל, בה הם גרו באוהלים. סבי התחיל ללמד ציור

בטירת כרמל. הוא לימד דורות רבים והיה מורה נערץ על תלמידיו, אהב אותם ורצה שכולם יהיו שווים

ומאושרים. הוא קנה את הציוד הנדרש עבורם, המציא את "שיטת המחזור" ולא היה עושה הבדל בין תלמידיו.                                       

 

בזכות  אהבתו לתלמידיו לא היה תלמיד ביישוב שלא ידע לצייר את המנורה ועץ הזית מאחר והייתה לו טכניקה

מאוד מיוחדת. גבריאל גידל וטיפח בטירת כרמל מאות תלמידים. היה ידוע בצניעותו, בנועם הליכותיו ובאהבתו הרבה לתלמידיו. בחג הפורים היה מכין ליצני מריונטה ואת קופסאות השימורים היה הופך לפלטת צבעים. הוא

היה מעודד את התלמידים להכין יצירות מיוחדות וצבעוניות, והם היו חוזרים לביתם עם מוצר מוגמר, מצחיק,

צבעוני ומעניין. עד היום תלמידיו פוגשים את משפחתי ותמיד אומרים "כמה אהבנו את שיעורי הציור בזכות

המורה גבריאל".

 

 

אני רוצה להגיד לסבא-רבא שלי:

 

היום אני משתתפת בתחרות הציורים בבית ספרי וגאה להיות חלק ממנה.