מאגר סיפורי מורשת

לקראת חג הפסח אמי הייתה מכינה כל הבית לחג. אבי היה עובר וצובע את הבית, בצביעה מחודשת. כל הבית עבר ניקיון יסודי. הניקיון שהתבטא בהוצאת כל התכולה מכל הארונות. ארונות הבגדים וגם ארונות המטבח.

 

כל אנשי הבית השתתפו בתהליך הניקיון. כל המזרנים, השמיכות והמצעים הוצאו לשמש לאיוורור. תכולת ארונות המטבח, הוצאה ממקומה והוחזרה לאחר ניקיון יסודי. את הכלי הבישול ממתכת לקחנו למרכז היישוב. שם הייתה מדורה. חיממו מייכל מים גדול ובמים החמים היו שוטפים את כלי המתכת. פעם במים חמים ופעם במים קרים. תהליך זה נקרא "הגעלה של הכלים".

 

 הגעלת כלים במים במאה שערים (ויקימדיה)

 

 

לאחר שהסתיימו כל ההכנות לחג  אסור היה להיכנס לחדרים  עם דברי אוכל, אלא רק באזור המטבח. ערב לפני כניסת החג אבי נהג לבצע ביעור חמץ. אבי לקח שאריות לחם עטף אותם בנייר עיתון ושם בכל חדר באחת בפינות ואז ביחד עם הילדים בעזרת נר ונוצה היינו אוספים את החמץ עם העיתון ואבי היה מברך ומתפלל.

 

פסח: "פֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים. פסח נחוג שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן. היום הראשון והאחרון מוגדרים כיום טוב, והימים שביניהם מכונים חול המועד. 

פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות מצרים לחירות, שחלה ביום הראשון לחג, במקביל למכת בכורות. שמו של החג נובע מהפסוק: "ואמרתם זבח פֶּסַח הוא לה', אשר פָּסַח על בתי בני ישראל בְּנָגְפּוֹ את מִצְרַיִם ואת בתינו הציל…" (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ז) היום האחרון לחג, המכונה שביעי של פסח, מציין את נס קריעת ים סוף".  

 

ביעור חמץ: "מציאת החמץ מכל המקומות הנסתרים והחשוכים בבית ואיסופו"

"נוסף לביטול החמץ ובדיקת החמץ, תיקנו חז"ל לבער את החמץ המצוי בחזקתו של אדם ערב חג הפסח. צורת הביעור ואופיו נידונה בהרחבה בספרות חז"ל".

הגעלת כלים: "בהלכה הגעלת כלים היא אחת מהדרכים להכשיר כלים. היא תהליך שנועד להוציא מכלי את ה"טעם" הבלוע בו ממה שהתבשל בו לפני ההגעלה. הגעלה מתבצעת כדי להכשיר כלי שבושל בו איסור, כדי להפוך כלי מ"בשרי" ל"חלבי" ולהיפך, וכן כדי להכשיר לפני חג הפסח את הכלים שרוצים להשתמש בהם במהלך החג, ושהשתמשו בהם קודם בחמץ. הגעלה מתבצעת על ידי הטבלת הכלים במים רותחים, הגורמים לטעם המאכלים שבושלו ונבלעו בו, להיפלט. בנוסף קיימת גם הכשרת כלים בדרכים אחרות, כגון ליבון הכלי".

ויקיפדיה

 תשע"ו