מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הכל בגלל הגזזת

הסבתא והנכדה שוהם
במפגש הסבתות בבית הספר
במרוקו התפשטה "מחלה" בעור שנקראת גזזת

שמי שוהם יצחק. ולסבתי קוראים דבורה ציפורה בן מוחה, היא נולדה בשנת 1949 במרוקו בעיר מרקש להוריה סוליקה וחיים אברג'ל, סבתי דבורה, באה מבית מסורתי שומר תורה ומצוות. היא התגוררה בשכונה בה היו גרים גם ערבים, אביה היה המפרנס ואמה הייתה עקרת בית  שהכינה אוכל ודאגה לכל שאר צורכי הבית. סבתא דבורה עלתה לארץ בשנת 1961 בגיל שלוש עשרה.

סיפורה של סבתא " הכל בגלל הגזזת", התרחש כשהיא הייתה בכיתה א', סבתא מספרת:

"היינו בבית ספר וכשזה קרה, אני הייתי אז בת שש. במרוקו התפשטה  "מחלה" בעור שנקראת גזזת, מחלת הגזזת מופיעה בקרקפת והיא  מאוד מדבקת ומעצבנת. רבים מתלמידי בית הספר נדבקו במחלה. מנהל בית הספר החליט שכדי למנוע את התפשטות המחלה בין כל תלמידי בית הספר יש לגלח לכולם את שער הראש. לכולם! הוא עשה זאת בלי לקבל רשות מההורים ובלי לשאול אף אחד!

יום אחד המנהל נכנס לכיתה עם שתי אחיות. הוא תיאר לנו את "המחלה" וסיפר לנו על ההחלטה שהנהלת בית הספר קיבלה..   לאחר דבריו, האחיות פשוט עשו לנו  קרחת, הן תלשו  לנו את השיער עם שעווה ועם מכונת תספורת. ישבנו על המיטה, האחיות מרחו לנו  על הראש דבק חם – שעווה ושפשפו אותו על הקרקפת ואז תלשו לנו את כל השיער עד שלא נותרה לנו שערה אחת! כל מי שניסה להתנגד קיבל מכות. הם הושיבו אותו בכוח על המיטה ותלשו לו את השיער. אחרי ה"תגלחת" הם עטפו לנו את הראש בחיתול. וכך שלחו אותנו הביתה.

מאותו יום לא ראיתי יותר את בית ספר. לא הסכמתי עוד לחזור למקום הזה. הטראומה המשיכה ללוות אותי לכל החיים, לי ולכל הילדים שעברו את זה. לא למדתי יותר בשום בית ספר. עד עכשיו אני עצובה שאני לא יודעת לקרוא ולכתוב.

הזוית האישית

סבתא דבורה: לך נכדתי שוהם רציתי לומר. נצלי את האפשרות שאת כאן בארץ ישראל בבית ספר חב"ד. תלמדי ותשכילי.

מילון

מחלת גזזת
מחלת גזזת הינה מחלה מדבקת מאד הפוגעת בעור הקרקפת ושורשי השיער. על מנת להימנע מהפצת מחלת גזזת,

ציטוטים

”לך נכדתי שוהם, נצלי את האפשרות שאת כאן בארץ ישראל בבית ספר חב"ד. תלמדי ותשכילי.“

הקשר הרב דורי