מאגר סיפורי מורשת

סבתי כותבת …

 

בתחילת המלחמה התאספה כל משפחתי במחנה עבודה בעיר בריזוביצה בפולין.

היה מאוד קשה אבל יותר טוב מאשר בגטו שם היה עוני ומצוקה קשה. ב-1941 הוצאו להורג המבוגרים שבמחנה וביניהם אבא שלי וחלק מאחיו. המשפחה החלה לברוח עקב הרעת התנאים במחנה. חלק מהמשפחה ברחה לכפרים הסמוכים תמורת כסף רב ששמר עליהם, ובהמשך העבירו אותם לבית יתומים.

 

אמא שלי פרידה לקחה אותי לרופא שינים ובחדר ההמתנה השאירה אותי לבד במכוון וברחה דרך חלון בחדר השרותים. לאחר מכן אספו אותי  למינזר ושם הוטבלתי ,למעשה הפכתי לנוצריה. אמא המשיכה לעקוב אחריי והייתה רגועה שאני נמצאת במקום מוגן. אמא גם ניסתה לברר אודות אבא שלי ואחיו  אבל אף פעם לא נודע לי מה קרה איתם.

 

אמא שלי כנראה מתה במלחמה ואחותה מלכה שנשארה בחיים חזרה  לחפש אחרי. היה לה קשה להוציא אותי מהמינזר רק לאחר איומים למשטרה היא הצליחה. למלכה  אחותה של אימי היו עוד שתי בנות והיא גידלה את שלושתנו לבד שנה שלמה עד שהגיע אריה, אח של אבא שלי ,אחרי המלחמה שהיה באותו זמן בצבא.

כל משפחתו נהרגה גם היא במלחמה. מלכה קיבלה אותו לביתנו ולאחר כשנה הם התחתנו ומאותו יום נאמר לנו שהם האבא והאמא שלנו.

 

במשך הזמן נולד להם ביחד בן משותף וברור שהוא חצי אח שלי. רק בגיל 15 בלחץ המורה שלי אבא הושיב אותי ואת אחותי הדסה וסיפר לנו על מה שעברה המשפחה בשואה ושמלכה היא בעצם אחות אימי ולא אמא שלי ושאבי הוא לא אריה אלא אח שלו. מאוד כעסתי הרבה שנים עליהם שהסתירו ממני את האמת .רק לאחר "אמא" מלכה ניפטרה  בשנת -1989  התחלתי לחפש יותר חומר על המשפחה שלי  והתוודעתי לכל המשפחה היותר מורחבת שלי. אבא שלי  אריה שהוא בעצם אח של אבי יעקוב, ניפטר אחרי מחלה קשה בשנת-1976.