מאגר סיפורי מורשת

שם: כמי שמעוני נולדתי בתונסיה בשנת 1940, עליתי לישראל בשנת 1956.

אני הייתי הילדה השנייה מתוך שמונה ילדים. הבית שלי היה חדר אחד בלבד שלא היה בו ברז מים ושרותים, לא היה לי חשמל אך היה לנו תנור נפט. בחדר הזה אמי גידלה שמונה ילדים.

כל שעות היום הייתי משחקת בחצר של כל השכונה ושיחקנו באבנים,לקחנו חמישה אבנים והיינו משחקים, מפה בא השם חמש אבנים. משחק נוסף שהיינו משחקים הוא ים יבשה, שהיינו עושים בקו שציירנו על הרצפה. כשרציתי לשחק לבד אמי היית לוקחת מגבת ומקפלת אותה ועושה לה צורת של בובה ועם בובה זו הייתי משחקת שעות רבות מאוד. בזמן שאני שיחקתי בבובה אמי הייתה מכינה ארוחת ערב דלה לכולם המכילה: פרוסת לחם, שטבלנו בשמן זית או בחמאה וסוכר ולפעמים היה אורז.

פעם אחת בשבוע (בדרך כלל ביום שישי) היה עוף שהיה מספיק לכל השבת ולפעמים גם ליום ראשון. מכיוון שהחיים היו נורא קשים למחייה וכלכלה הייתי צריכה לעזור לאימא והלכתי לעבוד בתפירה (הייתי טובה בזה) וכך עזרתי למשפחתי.

בגיל 16 אמי החליטה שעלי להתחתן ולעלות לארץ עם משפחה אחרת (קרובי משפחה) שעולים לארץ שיש להם ילד שגדול ממני ב 6 שנים ואיתו אני אגור בארץ. העלייה היית מאוד מאוד קשה חיינו במעברה של שתי חדרים והיא שימשה לשתי משפחות לכן היה מאוד צפוף.

מצאנו באלבום תמונה מהעבר בה אני רוחצת את בני

למרות הקשים היינו מאוד מאוד שמחים, שזכינו לעלות לארץ ישראל ולבנות ולהשתקם בה באושר והמון שמחה בלב".

הזוית האישית

אני מאוד נהנתי עם סבתא שלי בפרויקט ובעניי הפרויקט הזה מאוד חשוב