מאגר סיפורי מורשת

להלן על קצה המזלג, מספר מילים על קורות חיי והיותי תושבת אשדוד מראשיתה 1957 ועד עצם היום הזה.

נולדתי בקהיר, אליה היגרו הורי (כל אחד בנפרד) בראשית המאה שעברה. בגיל 10, מיד עם קום המדינה עלו הוריי ארצה אחר שהות של שנה בצרפת. 

קליטתנו הארץ לא הייתה קלה. גרנו באוהל הודי ענק במשך כשנה ללא ריצפה, בחברת עקרבים מכל הצבעים, חולדות ושאר זוחלים. לאחר כשנה עברנו לבדון (צריף עשוי מבד אוהלים). פה לעומת זאת הייתה ריצפת בטון יצוק, דלת אחת וחלון אחד – ממש שיפור.

מקץ כשלוש שנים עלה בידינו לרכוש דירה בת שני חדרים ובה מטבח ומקלחת. הוריי מעולם לא קיטרו וקיבלו את הקשיים ברוח טובה.

מבחינתם היו אלה ימות המשיח ממש, להם כמהו יהודים זה אלפיים שנה.

מדינה וצבא משלנו- פשוט חזון אחרית הימים. והם זכו לזה!

בשנת 1956 בתום לימודי בבית ברל התגייסתי לצבא ובנובמבר באותה שנה, לאחר מבצע קדש הוצא לבן זוגי בני (ע"י משרד החינוך) להקים את בית הספר בעיר הנמל העתידית אשדוד ים, ההולכת ומוקמת ויש צורך לקלוט עולים וארגן עבורם בית ספר. ברוח ההגשמה של אותם הימים נעתר לבקשה.

לאחר כשנה, נישאנו ומטבע הדברים גרנו באשדוד ים; תחילה עסקנו בהוראה ובהדרכה ולאחר מכן בני הקים את מרפאת קופת חולים הראשונה.

זמן קצר לאחר מכן עם כינונה של המועצה המקומית באשדוד עברתי לעבוד במחלקת החינוך במשך שנים ובהמשך לזמן קצר גם בנעמת.

להלן פרטים אישיים על השכלה תחביבים וכדומה: 

השכלה:

1.לימודי תעודה בנושא מינהל ציבורי ושלטון מקומי.

2. תואר BA במדעי המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

3. קורס מורחב בנושא סחר חוץ (יבוא – יצוא)

תחביבים: ציור,  בעיקר צבעי מים-בישול.

עיסוק עכשווי: גמלאית במשרה מלאה.

 חתונתה של ז'קלין ששון, האחות הראשונה של אשדוד