מאגר סיפורי מורשת

הגרמנים היו גם אצלנו בבית, והם לקחו את אח שלי למחנה עבודה. בדרך למחנה העבודה, אח שלי קפץ מהרכבת והתחבא ביער. אני ואחיותיי התחבאנו במנזר.היינו בכנסייה והתנהגנו כמו גויים, כדי שלא ידעו שאנחנו יהודים. אחרי שנה וחצי נשלחתי חזרה הביתה מפני שהיו לי פצעים בראש, שנגרמו מחומר נגד כינים, ולא ידעו לטפל בפצעים.

כשהגעתי הביתה, אימי הייתה בבית וטיפלה באחותי, שהייתה חולת לב, ואבי היה בכלא הצרפתי. המצב בבית היה קשה, כי לא היה אוכל. היה קר בחורף והיה קשה להשיג אוכל. את האוכל קנינו בתלושים.

בתום המלחמה אחיותיי חזרו הביתה ואחיי עלו לארץ ישראל. העלייה לישראל נעשתה דרך ספרד, באופן לא לגאלי (לא חוקי).

אחיותיי ואני המשכנו לגדול וללמוד בצרפת. גדלנו בקרב הגויים. הוריי היו דתיים. אבי היה רב בקהילה שבה גדלנו. הקפדנו לחגוג את כל החגים והשבתות לפי המסורת.

הגויים סביבנו היו מכבדים את החגים והדת שלנו . בסביבות חג המולד של הגויים היינו בוכים לאימא שלנו שגם אנחנו רוצים מתנות כמו חברים בכיתה, אז אימא הייתה שמה לנו מתנות בגרביים.

בתור ילדה אהבתי לשחק בחבל ובנדנדה. בזמן השיעור אהבתי להכין אניות מהדפים של המחברת. יום אחד המורה ראתה אותי מכינה סירות באמצע שיעור והעמידה אותי בפינה, מאחורי הלוח. בהפסקה המורה כתבה על דף "אידה עושה אניות מדפי המחברת בזמן השיעור". את הדף היא הדביקה על הגב שלי. הייתי צריכה להסתובב עם הדף הזה חצי שעה וכולם צחקו עליי.

בבית הספר,ילדים היו לועגים לי שאני יהודייה מלוכלכת.

הייתי חוזרת מבית הספר ובוכה לאמא שאני לא מבינה למה לועגים לי, הרי התקלחתי בבוקר. לא הבנתי שלעגו לי מפני שאני יהודייה.

בגיל 18, כשסיימתי ללמוד,התחלתי לעבוד עם אבא שלי בתחום התפירה.

בגיל 24 עליתי לארץ ישראל ועבדתי במעון ילדים בחיפה.

אחרי שנתיים נסעתי לאילת.

באילת שכרתי חדר באיזשהו בית. הבחור שהשכיר לי  את הדירה היה רווק ונוצר ביננו קשר.

התחתנו,נולדה לנו בת ואחרי שנתיים התגרשנו.

כיום אני בת 79, גרה בחיפה ועובדת בתור תופרת.