מאגר סיפורי מורשת

עליתי בשנת 1949 לארץ ישראל (פלשתינה) בגיל 13 עם משפחתי.

 

כשהגענו לנמל נשארנו על האוניה, בארץ חגגו את יום העצמאות וראינו את זיקוקי הדינור מהאוניה. כשירדנו לקחו אותנו לאוהלים בבית עולים בבית-ליד, היינו ששה נפשות במשפחה. ישנו בפחונים, הבנות ישנו ביחד. באותה שנה בתקופת העלייה שלנו ירד שלג ואמרו שהעולים מטורקיה הביאו את השלג איתם לארץ. בבית העולים בבית ליד חילקו פעם ביום לילדים הקטנים חלב ועוגיה, ואני ואחותי הלכנו להביא את החלב והעוגיה לאחי ובדרך חזרה שתינו לו חצי מהחלב ואכלנו קצת מהעוגיה. אמא שלי כעסה עלינו ששתינו ואכלנו, היא הסבירה לנו שמחלקים רק לילדים הקטנים כי הם צריכים לגדול ולהתפתח ואם נשתה ונוכל לאחי חלק מהקצבה היומית שלו הוא לא יגדל.

 

בבית העולים התארגנה קבוצה של עולים מטורקיה ולאחר שנה בערך ששהינו בבית ליד הקמנו יחד מושב מזרחית לכפר יונה מושב בּוּרְגְּתָא. במושב חיינו באוהלים בערך שנה, ללא חשמל ומים. הביאו לנו מים בקונטינר וחילקו לנו בדליים, כך שתינו מים, התרחצנו בתוך גיגית גדולה, היינו חייבם להסתפק בקצבת המים שניתנה לנו.בנוסף חילקו לנו חתיכות קרח, עטפנו את הקרח ושמנו עליו את המים והאוכל כיוון שהיה חם מאוד, כך הצלחנו לקרר את המים ולשמור על האוכל שלא יתקלקל.  לאחר שנה לערך התחילו לבנות לנו בתים, הבתים היו מאוד קטנים, בתוך כל בית  היה מטבח קטן וחדר אחד, כולנו ישנו באותו החדר, כשהיינו צריכים לשירותים, יצאנו החוצה לשירותים משותפים.

 

מגיל מאוד צעיר יצאנו לעבוד בכול מיני עבודות מזדמנות במושבים שהקימו לפנינו, עבדנו בענף החקלאות – קטיף אבטיחים ועוד…  ברפת, יצאנו למרעה עם הפרות, חלבנו אותן ביד כיוון שלא היו מכונות חליבה, כך במהלך תקופה די ארוכה עבדנו במושבים שכנים  עד שהמושב שלנו התחיל להתפתח, קיבלנו פרות ואדמה וכול אחד התחיל לעבוד עם המשפחה שלו במשק הפרטי שלו.   

 

מעברת בית ליד: "מעברת שבות עם או מעברת בית ליד הוקמה כמחנה עולים צפונית פרדסיה בסמוך לצומת בית ליד. בשנת 1951 הפך המחנה למעברה שהתקיימה עד 1967".

 

בּוּרְגְּתָא הוא מושב עובדים על כביש נתניה – טול כרם (כביש 57). קרוי על שמו של היישוב בורגתא ששכן במקום בתקופת התלמוד. המושב נוסד ב-1949 על ידי משפחות שעלו מטורקיה ו-4 משפחות ממרוקו. עם הזמן המושב התפתח וכיום מתגוררות בו מעל 250 משפחות. נכון להיום פועלות במקום מספר משפחות מצומצם העוסקות בחקלאות – משפחה בעלת רפת גדולה, ועוד ארבע משפחות העוסקות בגידול של תוצרת חקלאית ופרחים. יתר המשפחות עובדות מחוץ למושב".

 

תשע"ו