מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי הוא כרמלה קוטנר נולדתי בתל אביב בשנת 1928 להורי אסתר ויצחק ודובינסקי. יש לי אחות הצעירה ממני בשנתיים ושמה נעמי, אנחנו אומנם אחיות אך אנחנו כמו החברות הכי טובות. גדלתי בתל-אביב עוד בתקופה שהיא הייתה עיר מאוד קטנה בהשוואה להיום.

באחד המקומות אשר בו גרתי בתור ילדה היה בסביבה שכיום זהו מתחם בזל אשר שם היה ממוקם הגבול בין תל-אביב לכפר ערבי הנקרא סומל, ומסבבינו פרדסים. על גג ביתנו היו ממוקמים פרוזקטורים שהופעלו על ידי נוטרים בכדי לסרוק את האזור כי ביתו היה ממוקם על הגבול. כמובן שבדיוק כמו כל ילדה רגילה הלכתי לגנים ולבית הספר, תיכון, למדתי בבית הספר היסודי " תל- נורדאו" ובתיכון "בית ספר למסחר" בתל אביב.

כרמלה בגן, היא מחופשת לנרקיס

בילדותי היו משחקים אשר קיימים גם כיום כמו: מחניים, קלאס, מחבואים, קפיצה בחבל וכו'. לא חגגו לי בת מצווה, בזמני לא לא היה נהוג אך כאשר חגגו לי 18 עשו לי מסיבה שמחה עם הרבה חברים וחברות, רקדנו ושרנו. מקום עבודתי הראשון היה במלטשת יהלומים, עסקתי במקצוע זה במשך שנתיים. זה היה מקצועי לפני שהתגייסתי. כעבור שנתיים בגיל 20 התגייסתי לצבא, לחייל רגלים, מפקדי היה לוץ' המרגל על הסוס. הייתי פקידה בבסיס מיון וקליטה וחשוב לציין שאני הייתי בקלט הראשון של הבנות אשר גויס לצה"ל בתאריך: 16.5.48,זה היה יום הגיוס שלי.

התגייסתי לצבא יחד עם חברי אשר הפך לבעלי ביום מין הימים. נישאנו בבסיס בחתונה צבאית, זו הייתה החתונה הצבאית הראשונה בצה"ל. משני צידי הדרך שלנו לעבר החופה עמדו חיילים עם רובים מכודנים. הייתה חגיגה מאוד גדולה, חגגנו בגדול כמו שאומרים.

נולדו לנו שני ילדים: דורון ודליה, חמישה נכדים: שרי,תומר, אלון, הגר ושני ושמונה נינים: שירה, נועה, אורי, גיא, שון,יונתן ,רון ואלה כיום אני מאוד נהנית מכל הנכדים והנינים ורק מחכה למפגשים בינינו. את שירי הילדות שלי אני שרה לנינים, שירם כמו: אני עומדת במעגל, יש לנו תיש, יונתן הקטן, בן הרים ובין סלעים טסה הרכבת. כל השירים מוכרים גם כיום.

למשפחתי מנהג קבוע, בראש השנה ובפסח מתכנסת כל המשפחה וחוגגת ביחד את החגים. בכל אירוע שמח כמו לידה, בת מצווה, בר מצווה וחתונות מתאספת כל המשפחה המורחבת וחוגגת ביחד את הארועים החשובים והמכוננים.

הזוית האישית

היה לנו כיף ביחד, נהנו מאוד לכתוב את הסיפור