מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים ברומניה לפני העליה

כיכר העיר
כיכר העיר
ילדותה של לילי ברומניה וחוויותיה כיהודיה.

ראיון עם סבתי, לילי הס

מגיש: אוהד קיבש

 

נולדתי ברומניה בשנת 1948 בעיירה בשם סיין. למיטב זכרוני, בעיירה חיו בין 40 ל – 60  משפחות של יהודים שרובם ברחו וניצלו ממלחמת העולם השנייה. סבתי נולדה להורים ניצולי שואה והייתה במחנה השמדה בפולין ואבא של סבתי היה במחנה עבודה והעבידו אותו בעבודות פרך.

אחרי המלחמה הוריי התחתנו ואני זוכרת שהם סיפרו לי שהחתונה הייתה יחסית עצובה.

לפני מלחמת העולם השנייה, העיירה שאני גרתי בה הייתה תחת השלטון ההונגרי ואחרי המלחמה העיירה עברה להיות תחת השלטון הרומני.

למיטב זיכרוני הייתה לי ילדות מאוד יפה ונעימה. הלכתי לגן ילדים משותף שבו היו גם ילדים הונגרים וגם ילדים רומנים. מאוחר יותר הלכתי לבית הספר של הרומנים. בית הספר היה די רחוק מהבית שלנו. בהתחלה הלכתי אליו ברגל ומאוחר יותר קנו לי אופניים.

בכיתה למדו יחד איתי עוד 6 תלמידים יהודים והיינו מאוד מאוד מגובשים. המנהג שלנו היה שביום שבת היינו רשאים להיות רק בחברת יהודים ולא עם עמים אחרים כדי שנבין מה המקום של המשפחה. אני גדלתי במשפחה מאוד מאוד מאוד דתית היהדות הייתה מאוד בולטת נהגנו ללכת בכל הזדמנות לבית הכנסת, שהיה די רחוק מביתי.

כאשר גדלתי הבנתי שהאנטישמיות הייתה מאוד בולטת. למשל, היו קוראים לנו ברומנית "זיד", "זיד". חשוב לי לציין שהחינוך שקיבלתי בבית היה מאוד טוב, מאוד אמיתי מתן כבוד להורים ולמשפחה. את ערך הכבוד לימדו אותי מאוד מאוד בולט כבר מגיל מאוד צעיר.

כאשר גדלתי האנטישמיות התגברה. אני יכולה לספר על אירוע לא נעים שקרה לי כשהגעתי לגיל שרציתי להתקבל לתיכון אז עברתי את כל המבחנים בהצלחה אבל לבסוף הודיעו לי שאני לא יכולה להתקבל בגלל שאני יהודייה. אבא שלי התעצבן מאוד והתלונן לכולם שיעבירו אותי לתיכון שרציתי וכל החברים היהודיים אמרו לו שאם הוא היה משלם לתיכון כסף (סוג של שוחד) אז הייתי מתקבלת.

בגיל 13 וחצי הלכתי לעבוד בקונדיטוריה ובזכות זה שהיה לי מקצוע קיבלתי את הפספורט להגיע לארץ ישראל. באותו הזמן אימא שלי חלתה ובסוף עלינו יחד איתה לארץ ישראל. החלום שלה היה להיקבר בארץ ישראל וכך היה. זכור לי כשהיא הייתה חולה הקפדנו במיוחד לחגוג את כל החגים ובעיקר את חג הפסח. נהגנו לקבל מצות מישראל ויין כשר לפסח וכל המאכלים הקשורים לחג היינו מביאים מישראל זהי הייתה חוויה מדהימה בעבורי.

 

הזוית האישית

העבודה המשותפת תרמה לקשר שלנו. אוהד החל להתעניין בקורות המשפחה.

תשע"ו  2016

מילון

אנטישמיות
תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אחרי המלחמה הוריי התחתנו ואני זוכרת שהם סיפרו לי שהחתונה הייתה יחסית עצובה. “

הקשר הרב דורי