מאגר סיפורי מורשת

שמי שושנה נולדתי בשנת 36 בעיר ג'רבה שבטוניס גדלתי בבית דתי יהודי ביתי היה גדול מלא חדרים מלא משפחות וכל בית היה חדר לישון, מטבח לבשל, שירותים במשותף מים רק מהבאר ..

תמיד באו תיירים לבקר את ג'רבה, אי השוכן בים התיכון, ומשתייך לטוניס, וליהנות מיופייה. יהדות ג'רבה נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם. לפי מסורת מקומית, יהודים כהנים הגיעו לאי בימי שלמה המלך יחד עם יורדי ים פיניקים ולאחר חורבן בית ראשון (586 לפנה"ס). ולכן ג'רבה נקראת עיר הכהנים. (מתך ויקיפדיה).

בבית ספרנו היה מנהל שקראו לו דוד היינו אוכלים צהריים בחדר אוכל… גמרנו לאכול, והלכנו לביתנו ברגל. לא היו מלחמות באותו זמן. מכיתה א' למדנו עד כיתה ה' ומכיתה ה', כבר לא היה בית ספר. מכיתה ה' היינו משחקים כל השכונה, חגגנו תמיד את כל החגים כמו שצריך, עד גיל 14.

העלייה לישראל

בגיל 14 עלינו לארץ, הרבה שכנים גם עלו לארץ באותו הזמן והציעו לנו לעלות לארץ, אבל הסוכנות אמרו כי ההורים שלי נכים ואני קטנה מידי כדי לתמוך בהם ולעבוד בשבילם לכן לא נוכל לעלות… בסוף נתנו הסוכנות להורי אישור, לעלות לארץ ישראל !

אנחנו החלטנו שאלבש מלא בגדים וכך אני אראה גדולה ושמנה כדי שאוכל לתמוך בהוריי… הגענו לספינה שבנמל, אני ואחותי היינו במיטת קומתיים ואבא ואמא שלי היו למטה. אני ואחותי תמיד הסתכלנו מהחלון וראינו את כל הספינות, היו מלא אנשים בספינה שלנו והחיים שלי בספינה היו מהנים, לא סבלנו כלל. ירדנו מהספינה לאחר 24 שעות, והגענו למרסי שבצרפת. בצרפת חילקו לנו חדרים בתוך מבנה משותף כל אחד היה לו חדר למשפחה שלמה… חילקו לנו תלושים כדי לקבל אוכל. היה אוכל בבוקר ובצהריים, רק בעזרת התלושים יכולנו לאכול. היה לנו חיים לא קלים, כדי לעשות כלים או כביסה חיכינו בתור …

חזרנו שוב לספינה כדי להגיע לארץ ישראל!  8 ימים היינו בספינה, הספינה הגיעה לחיפה שבישראל. כשהגענו לישראל היינו בשוק, לא היה כלום רק עשבים וחול! לאחר מכן הביאו לנו משאיות, כל משפחה אמרה לנהג לאן הם רוצים להגיע, אנחנו אמרנו לו להגיע לנתיבות כי אחותי הייתה נשואה והייתה גרה בנתיבות. הגענו לפחונים, שם היה מיטות, שולחן, כיסאות, ארגזים מלאים באוכל ופתיליה כדי לבשל.

הגענו בערב סוכות לאחותי, לאחר החג חזרנו לפחון שלנו והציעו לי אם אני רוצה לעבוד בכותנה בשביל להתפרנס, הסכמתי. אחרי חצי שנה הכירו לי מישהו ומיד התחתנו. בשביל לעשות טקס חופה הביאו לנו אוטובוס גם החתן והכלה וגם המוזמנים עלו באוטובוס זה, הגענו למושב שרשרת, שם הכינו ברחבה שולחנות וכיסאות, היה תזמורת בערבית ואחר כך החופה. לאחר החתונה עברנו לחדר קטן ליד ההורים של בעלי ושם גרנו.

כיום יש לי כבר 10 ילדים כולם נשואים, 30 נכדים, 5 נינים ואני היום גרה לבד.

הזוית האישית

שושנה: שלוש פעמים בשבוע אני מגיעה למועדון "בית הקשיש", נחמד שם, והזמן עובר מהר, אנו משחקים שם דומינו, קלפים,  משחק רמי – ואוכלים ארוחת בוקר וארוחת צהריים ומחזירים אותנו לבית. ממש כיף!!

במפגשים של תכנית, למדנו על המחשב בעזרת התלמידות ליטל והילה. מאחלים אחד לשני המון הצלחה. תודה רבה!