מאגר סיפורי מורשת

החייט היהודי מוילנה (הסבא שלי), טרומפלדור וחיל הפרשים הפולני

לכל משפחה ישנם שורשים. בחלק גדול הם נסתרים ורק רשמים כמעט אקראיים, צפים ועולים, וגם הם שוקעים לאחר זמן. שורשים אלו מוסתרים יותר בדור של הורינו – "דור השואה", שמסיבות שונות קשר השתיקה שגזרו על עצמם מטעמים שונים היה הדוק וסופי עד לפטירתם. במשפחתי בפרט, ולפי סיפורי חברים, זו הייתה תופעה שכיחה: הורינו לא נידבו מידע אמין וקוהרנטי (קשר ברור והגיוני בין חלקיו).

כשהנכדים, שאי אפשר לסרב להם, הכריחו אותם לספר משהו במסגרת עבודת שורשים, הם ספרו שברי דברים, חצאי אמיתות, ואף סילופים והדחקות. לא נשפוט אותם לרעה על כך, אך הבנו, גם אם מאוחר מדי, שחלק זה מהמורשת המשפחתית ראוי וחשוב שיטמע גם לצאצאים היום וודאי לעתיד.

במאמרון זה נמצא פרטים על הסבא שלי, אברהם רייכמן 1880-1941, ואודות הדוד שלי (אח של אבי) גרשון רייכמן 3/1913- 9/1939, שגילמו מרכיב אישי קטן בהיסטוריה נשכחת של יהדות פולין מתחילת המאה ה- 20, בהם יהודים גויסו בכפיה כנראה, לצבא ללחימה.

החלק הארי של המידע כאן, נודע רק כתוצאה מהמסע אחר השורשים.

סבי, אברהם רייכמן

סבי, אברהם רייכמן, נולד ב- 1880, להורים יוסף (ג'וסף, ג'וסלי, יוסל) רייכמן שהתחתן עם חיה-שרה (ראשה) בת יהודה לייב קבינסקי, והתגוררו בוילנה.

נולדו להם עוד מספר ילדים שאיש מהם לא שרד את השואה. בת אחת, רחל (רוחה), הותירה בת רוזה, ששרדה את המלחמה בפולין ועלתה לישראל. הותירה בן ובת ונכדים אחדים.

סבי, אברהם רייכמן, גויס בכפיה ב- 1904 כחייל יהודי, אחד מיני אלפים רבים, לצבא הצאר, במלחמת רוסיה יפן, ונשלח למנצו'ריה לשדות הקרב שם.

יוסף טרומפלדור, שהיה כבר אז מפקד כריזמטי ומצטיין, גידם מפציעה שנה קודם, נפל יחד אתם בשבי היפני, ומדווח שהיה מפקדם בתקופת השבי היפני היפנים הם מצדם מזכירים אותו בהערצה רבה, ואף קיים אתר הנצחה בו שכן מחנה השבויים.

להלן דיווח על אברהם רייכמן כנעדר בפברואר 1905 ברשומות מארכיון הצאר הרוסי מאז (מתורגם לאנגלית).

הטראומה של השפעת מלחמה זו על הגיוס שבכפייה, ופצועים והרוגים רבים גם מקרב החיילים היהודים ניכרת היטב בעיתונות העברית של אז, ובציורים:

 

ציור: המגויס היהודי נפרד מהמשפחה. אב המשפחה (או רב) מברך אותו. מתוך "שטריימל יהודי – מונומנטים יהודיים של מלחמת רוסיה-יפן" (האתר ברוסית)

צייר H.Laskova בעיר וילנה 1905.

לאחר ששוחרר מהשבי היפני (כמעט שנה) שב החייל אברהם רייכמן לוילנה. שם החל לעבוד כחייט. אבי ידע לספר על סיפורים יפנים ואחרים, שאביו סיפר לו מהשבי הארוך, אך לנו, ילדיו, זה נשמע כמו סיפורי אגדה לא מציאותיים.

שנתיים לאחר מכן שב אברהם רייכמן והתחתן. כל חייו היה עני וחי במחסור תמידי. בוילנה גרה אז גם אם אמו, הסבתא חיה-שרה (ראשה), שגידלה למעשה את הילדים, כי האם, גם שהייתה בחיים, הייתה חולה, ולא תפקדה כראוי.

בשנת 1922 מתה אשתו, והוא נותר עם שני ילדים בגיל 11 (אבי, ראובן) ו- 9 (גרשון) וזמן קצר לאחר מכן התחתן שוב, עם זיסלה דובקין (1895-1941), הצעירה ממנו ב- 15 שנה. 

חתימה מקורית של הסב אברהם רייכמן (כותב רייכמאן בעברית(!), שנמצאה בארכיוני השירות החשאי הפולני מדצמבר 1926, בו והבן (אבי, ראובן רייכמן שהיה נער בן 15) נחקר על קשרים עם קומוניסטים, שבאותה תקופה, נאסרה עליהם פעילות בפולין. בחקירה התבקש אבי לספר מה הוא יודע על קומוניסטים מקרב המורים בבית הספר ובמקום עבודתו כשוליה, ואביו (הסבא שלי) התלווה אליו לחקירה זו.

גורלו של סבי ואשתו השניה לא שפר. הם חיו חיי עוני ומחסור תמידיים. זאת למדנו מעדות בת הדודה של אבי שסיפרה שכילדה היא זוכרת את סבי מבקר אותם לעתים ומבקש תמיכה.

במסמך מצמרר ברוסית "נרצחי וילנה 1941-1944" (תודה לגב' יוליה מילובידוב מיד-ושם, שאיתרה את המידע), שנערך על ידי הרוסים מיד עם סיום המלחמה (1945) על סמך מסמכים ועדויות שאספו, נמצא שם שסבי אברהם רייכמן ואשתו השנייה, זיסלה, נטבחו ביריות בפונאר בשלהי 1941 (פרבר של העיר וילנה בה נטבחו בשיטתיות ובהדרגה כ- 100,000 אנשים, כ- 70,000 מהם היו יהודים). על פי המתועד, סבי ואשתו נורו שם מספר חודשים לאחר שהגרמנים כבשו את וילנה, שהייתה אז עדיין פולין.

דודי, גרשון רייכמן

על דודי גרשון רייכמן, (אחי אבי) גם עתה, כמעט לא ידוע דבר.

מרישום הלידה של קהילת וילנה (מסמך כתוב בדיו, ביידיש, עברית, פולנית וליטאית) שנשמרו, נולד גרשון רייכמן במרץ 2013.

מסיפורי אבי, הוא ניחן בכישרון מוזיקאלי יוצא דופן.

קיים מידע לא מוסמך שבתחילת שנות ה- 20 שלו, שהוא עבד כנראה בבית דפוס בביאליסטוק.

עם האיום הגרמני על פולניה (כנראה שלהי 1938 או 1939, לפני הפלישה הגרמנית), גויס לחיל הפרשים הפולני וגורלו נותר לוט בערפל. יש מספר גרסאות לא תואמות בין קרובי המשפחה כיצד מותו נודע, אך נראה שמכתב שלא נשלח שנמצא על גופתו הועבר לקרובת משפחה בוילנה (שנכבשה ע"י הגרמנים רק ביולי 1941), וכך נודע בעקיפין על מותו.

בפניה לצבא הפולני נענו בנימוס ובמהירות: המידע המבוקש חסר. הארכיונים מ- 1939 הושמדו או הושחתו.

בספריו של קולונל בנימין מאירצק ( Benjamin Meirtchak) – שלחם כקצין בצבא הפולני נגד הגרמנים, והקדיש את חייו לתיעוד החיילים היהודיים שנפלו במלחמת העולם השניה בפולניה וברוסיה, נמצא רישום קצר, שנמצא גם בבית הקברות הצבאי בוארשה, שדודי, גרשון רייכמן שירת באוגדה ה- 6 של חיל הפרשים הפולני, נפל ב- 17-09-1939 סמוך ל- Wilkowo (200 ק"מ צפונית מזרחית לווארשה), במלחמה חסרת הסיכוי נגד הצבא הגרמני.

בבית הקברות הצבאי בוארשה, נמצא רישום דומה שהוא אכן קבור שם, אך לא נמצא שם קבר על שמו.

בשיחה עם האחראים על המקום, הסתבר, שמרבית החללים מאותו זמן קבורים במעין קבר אחים (ניתן להבין זאת בכאוס ומספר החללים שהובאו לבית הקברות), עליו הוצבו צלבים כמספר הנקברים, ומצבה מרכזית של התאריך.

כך מצאנו את מקום קבורתו, 76 שנה לאחר שנפל. 

חלקה קטנה של חללים שנפלו בתאריך  17-10-1939, בית הקברות הצבאי בווארשה

צולם, 11-10-2015 על ידי מתן טרייסטר – נכד של ראובן רייכמן (אחיו של גרשון רייכמן).

אברום רותם אוקטובר, 2015.

העשרה:

וילנה –  "וִילְנָה היא בירתה של ליטא. על פי נתונים רשמיים משנת 2006, מספר התושבים הוא כ-554,000." (ויקיפדיה) 

יהדות וילנה – "ירושלים דליטא" – "בשנת 1881 התחוללו פרעות כנגד היהודים, אך הקצבים היהודים התארגנו להגנה והסגירו את הפורעים למשטרה. בשנת 1897 נמנו בווילנה 63,891 יהודים, כ 42% מתושבי העיר. בשל הצפיפות החלה מתגברת ההגירה מווילנה….לקראת סוף המאה ה-19 התגברו בווילנה הזרמים הסוציאליסטיים היהודים, ונוסדה בה בשנת 1897 מפלגת הבונד, שווילנה הייתה למרכז פעולתה. ( ויקיפדיה)

מלחמת רוסיה-יפן – טרגדיה יהודית באיורים מתוך נוטריקון

"במלחמת רוסיה-יפן (1904-1905) השתתפו כ-30,000 חיילים יהודיים ששירתו בצבא הרוסי. אלפים מהם קיפחו את חייהם בשדות הקטל של מלחמה זו, שבה הובסה האימפריה הרוסית הגדולה."

 "שטריימל יהודי – מונומנטים יהודיים של מלחמת רוסיה-יפן" (האתר ברוסית)

"????????? "???????" ? ??????? ?????: ?????????? ????????? ??????-???????? ?????"