מאגר סיפורי מורשת

ההתיישבות בברקן שבשומרון

שמי צלה רוזן, נולדתי בשנת 1940 בפלשתינה א"י בבית חולים עפולה. מצד אימי, משפחת קליערס מצפת, אני דור שביעי בארץ. סבתי, חיה קליערס, נישאה לסבי אברהם לייב מייזל והם ממיסדי המושבה יבנאל בגליל התחתון שנוסדה בשנת 1901

בית החינוך שלנו

קבלתי חינוך יהודי וציוני, זכיתי בגיל 8 לחוות את הקמת המדינה. חוויתי כילדה את מלחמת השחרור ואני רואה עצמי כמי שנתמזל מזלה להיוולד בתקופה כל כך מיוחדת בחיי עם ישראל. אינני אשה דתייה, אבל אני אוהבת ומוקירה את תרבותנו היהודית ואת המסורת היהודית לאורך הדורות.

מלחמת ששת הימים

בשנת 1967, מלחמת ששת הימים, בעלי משה רוזן היה קצין תותחנים בגזרה הירדנית. במלחמה, מדינת ישראל הקטנה הותקפה ע"י מצרים, סוריה וירדן והצליחה בששה ימים לנצח ולשחרר שטחים גדולים: הגולן , יהודה ושומרון ומדבר סיני. בשנה הזו נולדה בתנו דורית  (אמא של שחר). אחותה, טל, שהייתה בת שנתיים

ארץ ישראל השלמה

בזמן שרות המילואים של משה נסענו לבקר בשטחים המשוחררים שקבלו את השם : ארץ ישראל השלמה. המרגש ביותר היה הביקור בירושלים המזרחית ובכותל המערבי. אני התאהבתי בגבעות השומרון שהן ערש העם היהודי  בתקופת יהושוע בן נון.

הישוב ברקן

בשנת 1981 עלה על הקרקע הישוב 'ברקן'. הקימו אותו תושבים ישראלים ותיקים ועולים חדשים מרוסיה. הישוב נמצא על כביש 5, חוצה שומרון, בדיוק באמצע  הדרך בין הים התיכון לבקעת הירדן. בסמוך, הוקם אזור התעשייה הגדול ביותר בארץ. כיום מועסקים בו כ- 5000 אנשים מחציתם פלסטינאיים.

הבית שלנו בבניה בברקן

לאחר שהות ממושכת באפריקה, הגענו בשנת 1982 לחופשת מולדת ולקראת חזרתנו ארצה. עלינו לשומרון לחפש מקום לבנות בו את ביתנו. אחרי חיפושים ותלאות גילינו את 'ברקן' וזאת היתה אהבה ממבט ראשון.הליך הקבלה, רכישת המגרש לקחו זמן רב. משה, בעלי, תכנן את הבית והחל לבנות אותו במו ידיו. זאת הסיבה שגם הבניה ערכה זמן רב מאד.

צומת דרכים – ברקן

בתאריך 8 לדצמבר 1987 נכנסנו לגור בו. באותו יום התחילה האינתיפאדה הראשונה. כביש 5 טרם נסלל ונסענו בכבישים קטנים דרך כפרים ערביים. התארגנו בבית היפה והגדול שמשקיף על נוף מדהים: רואים את כל שפלת החוף מאשקלון ועד חדרה.

החיים בברקן

החיים בברקן הם פרק נפלא בחיינו. השתלבנו בקהילה ובמרחב. אני ניהלתי את מכון הפיזיותרפיה באריאל. הכל היה ראשוני והרגשנו את גודל האחריות ואת המשמעות ההיסטורית. משה השתלב כמורה בהכשרה המקצועית של מכללת 'אריאל'.

הפסלים של משה

הגענו לברקן, אני בת 47 ומשה 54, שנינו מבוגרים יחסית לגיל הממוצע של רוב התושבים, מה שאפשר לנו לתרום הרבה מהידע המקצועי ומנסיון החיים שלנו. בקומת החניה של הבית הקים משה סדנא לתפארת שבה בנה ויצר יצירות מגוונות: ממטבחים לחברים (בהתנדבות כמובן) ועד פסלים יפים להפליא מחומרים שונים – אפשר לאמר שבברקן הוא הגיע לשיא היצירה שלו.

סוכת הגפנים

משה השתלב בפעילות ציבורית וכהן כנבחר ציבור 15 שנים כחבר מליאה במועצה האיזורית שומרון בתפקיד יו"ר ועדת בקורת. בנוסף טפחנו גינה גדולה עם צמחי תבלין ועצי פרי וגם מדשאה גדולה. מהיום הראשון ייצרנו לבדנו קומפוסט ביתי שבאמצעותו דשנו את הגינה.

אפילוג

בשנת 2012, מסיבות בריאותיות, נאלצנו לעזוב את הבית הגדול בשומרון ולעבור לדיור מוגן. היום, מערב השומרון מלא בישובים עבריים משגשגים ויש רוב ברור של תושבים יהודים באזור. 50 הקרוונים שהיו בברקן הפכו ל – 500 בתים. השומרון מלא בישובים עבריים. כיום, הישוב תוסס ופורח. יש בו מאות ילדים, גני ילדים בית-ספר ושפע מוסדות קהילתיים. במערב השומרון יש עשרות ישובים ובזכותם רוב יהודי. מאמצינו לישוב ארץ ישראל נשאו פרי.

הזוית האישית

משוב של סבתא צילה: "שמחתי להזדמנות לבוא לבית החינוך וליצור את המצגת. הזדמנות לספר פרק מעניין וחשוב בחיי. אהבתי למשפחה ולמולדת. זה כל הסיפור.

שחר: "נהנתי מאד לעבוד עם סבתא על המצגת, יש לי הרבה זיכרונות יפים מברקן. אני מאד אוהבת את כל המשפחה שלי. תודה לכל מי שעזר לנו.

זה כל הסיפור.

אני מאד אוהבת את כל המשפחה שלי.

תודה לכל מי שעזר לנו.