מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ההתיישבות באבו-שושה, היא תל גזר

לומדת יישומי מחשב בביה"ס
לאה מספרת על ההתיישבות בתל גזר
הגשמה, התנדבות ונתינה לאורך מעגלי חיי. סיפור ההתיישבות שלנו באבו-שושה,היא תל גזר

נולדתי בישראל בשנת 1930 בחודש דצמבר . גדלתי בתל אביב מספר שנים ולאחר מכן עברנו לשכונת שיינקין
שכיום היא העיר גבעתיים . למדתי בגן ילדים יפה ליד כיכר אפנר . למדתי בבית הספר היסודי המקביל וסיימתי כיתה ח'

את לימודי התיכון למדתי בחוות הלימוד בפתח תיקווה, באותה תקופה קמה מדינת ישראל, אני זוכרת היטב את השמחה הרבה, רקדנו ושרנו עד אור הבוקר…..

ההתיישבות לאחר קום המדינה, לאחר מלחמת השחרור יצאנו להתיישבות תל גזר ליד לטרון

במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, בה אני  משתתפת כבר מספר שנים, בחרתי לספר לתלמיד החונך שלי, כפיר על פרק זה המשמעותי בחיי, מכיוון שרציתי להסביר לדור הצעיר כיצד היתה ההתיישבות לאחר קום המדינה ?סיפור ההתיישבות שלנו באבו-שושה, כיום : תל-גזר. הכפר משתרע בין לטרון לרמלה על גבעה המשקיפה על מנזר לטרון , ונשלט בעבר ע"י הירדנים. בהתיישבות  זו התאחדו שלוש קבוצות : קבוצת היוגבים – נוער מניצולי השואה, שלמדו אתנו במשך שנתיים בפתח תקווה והתאחדו יחד עם קבוצת הבנות . קבוצת עמלים מחדרה – ניצולי שואה וקבוצת נוער היוגבים ששירתו בחטיבת אריאל (גדוד חמישי) , ואנו הבנות היינו צעירות, יצאנו תחילה להכשרה ברמת דוד.

הבנות עבדו בנטיעות, ייעור של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) . הבנים היו שומרים על המקום בפני הפדאיונים (מחבלים), בתקופה זו הפדאיונים היו מתגנבים וגונבים מהיישובים שבסביבה .

בשנת 1949  השתחררו הבנים מהצבא שחרור מוקדם בשל העלייה להתיישבות לתל גזר . קבוצת  הבנות התאחדו יחד עם קבוצת היוגבים . תל גזר נשאר בשיממונו כיום בשל העתיקות שנשארו מתקופות קדומות . כל הקבוצות , כל "החברה" נאלצו לעזוב את המקום בגלל שנמצאו עתיקות ורצו להעביר אותנו למקום אחר, ועל כן הקבוצה התפרקה והמקום נשאר בשיממונו .

המצבות העתיקות בתל גזר

 תמונה 1

תמונה 2

 הבניין של הערבים ששימש כחדר אוכל, בתל גזר

לאחר מספר שנים התפרקה החברה וחזרתי לביתי ומשפחתי בגבעתיים. בשנת 1950 למדתי כשנתיים בויצו כמטפלת תינוקות . במוסד היו מספר מחלקות פגייה תינוקות לאחר לידתם של הורים סוצייאלים  שלא יכלו לגדל במסגרת המשפחה .

לאחר סיום לימודי בויצו נשלחת י לעבוד במחנות עולים עתלית פרדס חנה לאחר מכן חזרתי לעבוד כאחראית מחלקה בויצו . בויצו עבדתי בערך כשלושים שנה, עד לסגירת המוסד בגלל שינוייםביוקרתיים ממשלתיים . והילדים עברו למשפחות אומנות …

לאחר סיום עבודתי בויצ"ו  התקבלתי לעבוד כטלפנית בבנק לאמי בגבעתיים . בבנק לאומי עבדתי כ -12 שנה ויצאתי לגימלאות.

כיום אני משתתפת בהרצאות וטיולים של גימלאי רמת גן . לפני חמש שנים התנדבתי לעמותת " ידיד לחינוך" שנתיים ליוותי תלמיד של עובדת זרה מקולומביה. שנה סייעתי לתלמידים מכיתה א'. כעת בשנתיים  האחרונות, אני מתנדבת ומסייעת לתלמידה בכיתה ג'. בתחילת עבודתי איתה היו לי חששות, מכיון שהילדה לא שיתפה פעולה, אך במשך הזמן רכשתי את אמונה, והיום היא מאוד נהנת בחברתי, לומדת ומתקדמת יפה.

במקביל להתנדבותי בעמותת "ידיד לחינוך", התוודעתי לתכנית "הקשר הרב דורי" וכבר חמש שנים אני לוקחת חלק בתכנית בכל שנה בבית ספר אחר.  השנה כבר פתחתי "פייסבוק" ואני בכל שנה לומדת ומתקדמת.

תמונה 3

מרציני כפיר , התלמיד החונך, מביה"ס המתמיד  מספר על הקשר שנוצר במהלך המפגשים בתכנית עם לאה:כחונך למדתי  להכיר את לאה, היא הייתה מאוד מרוכזת בשעורים והתענינה מאוד בחומר הנלמד . כאשר היה מקום להרחיב בנושא, תמיד רצתה לדעת יותר . חרוצה, בעלת כושר לימודים. בעלת סקרנות רבה על שאלות החומר . בזמן שהייתה בבית תרגלה במחשב  והתמידה להגיע לכל  המפגשים. למדתי ממנה רבות על ההתיישבות  עם קום המדינה. עבורי זה היה חומר לימוד חדש ומעניין, שלא היה ידוע לי כלל , בשבילי זה היה "גשר" מן התקופה  הקדומה לתקופה העכשווית. 

מילון

קבוצת היוגבים
חברת נוער עולה - "היוגבים" - מרומניה ומסרביה שהתחנכו במשך שנתיים במשק-הפועלות בפתח-תקווה, ובנות ארצישראליות ונערים עולים מכפר-יחזקאל

ציטוטים

”הבנות עבדו בנטיעות, ייעור של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל)“

הקשר הרב דורי