מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בחיפה וגדלתי בקרית חיים המערבית  בבית דו משפחתי שהיה מיועד לפועלים בחולות ליד הים. לבית הייתה חצר לגידול חי וצומח לצריכה עצמית (צריכה של המשפחה).

לקראת האביב אבא שלי שתל שתילים של תות גינה. כשהיו פירות על השתילים, כל בוקר לפני היציאה לבית הספר הייתי בודקת איזה פרי מוכן להבשלה (ורוד או אדום). כשחזרתי מבית הספר הלכתי ישר לקטוף את הפרות ולאכול כי פרי שהיה ורוד בבוקר היה בשל בצהריים. היו עצי פרי בחצר, כגון: גויבות וירקות כמו בצל, שום (שהעלים הירוקים שלו היו מעדן)צנוניות שצריך למשש בתוך האדמה כדי לראות אם היא מספיק גדולה בשביל להוציא ולאכול.

היה גם לול תרנגולות לביצים, תאי שפנים וברווזים עם גיגית מים והכל בחצר. את בעלי החיים גידלנו למאכל, אבל אצל אבא שלי הם הגיעו לשיבה טובה כי הוא לא היה מסוגל לשחוט אותם. את הברווזים הוא היה מרטיב כל יום ואותי הוא שלח להביא מגבת לנגב אותם… ונהנה מהמתיחה. את השפנים שחרר בלילה מהתאים שלהם ובבוקר הם חזרו לתאים שבעים.

הים היה קרוב לבית ולא היו תחנות הצלה. כדי להגיע לים היה צריך לעבור שטח מלא שיחים קוצניים עם שבילים שאנשים אחרים עשו מהליכה שם, כי זה היה שטח בר. בסתיו היו המון חבצלות בר וליד המים היו מרבדים של נר הלילה החופי ועוד פרחי בר שגדלים ליד הים. כמובן שהיום לא נשאר מהם דבר. זה היה הבילוי המשפחתי מדי שבת. כבישים לא היו, חוץ מאשר כביש אחד אליו היה מגיע אוטובוס אחת לכמה שעות והוא היה במרחק הליכה של כרבע שעה מהבית.

המעבר לכפר ברוך

המעבר למושב כפר ברוך היה בשנת 1980 כשכבר היינו משפחה עם שני ילדים, כי בעלי, יוסי רצה להיות חקלאי אמיתי, עם שטחים גדולים שיוכל לעבוד בהם. הוא למד בבית ספר חקלאי גבוה,"יד נתן" שנמצא ליד עכו.

הגענו לבית קטן שנבנה בשנות ה- 30, שלא היה לו חיבור לחשמל ולמים. בעלי יוסי שהיה חשמלאי, אח של בעלי, נח שהיה אינסטלטור, אבא שלי ומספר בעלי מקצוע שיפצו את הבית. לחדר הילדים ולסלון היה חלון משותף שעליו עמדה הטלוויזיה, ביום היא פנתה לחדר הילדים ובלילה לסלון.

בעלי גידל כותנה וירקות וכולנו, כולל הילדים, עבדנו בשטח, קטיפת  מלפפונים או להעביר קווי השקיה מאלומיניום. (כל צינור באורך של 3 או 6 מטר). מעלינו חגו מדי פעם מטוסי חיל האוויר של הבסיס הצבאי הסמוך והילדים היו מתחבאים מרוב בהלה.

שמו של אח של בעלי הוא נח ואשתו, שמה אסתר. בשנת 1981 נערך מצעד צה"ל ביום העצמאות, בטלוויזיה שידרו את ההכנות ואת תרגילי הסדר שעשו החיילים, והילדים במושב נהגו לשחק בתרגילי סדר שראו בטלוויזיה, ילד אחד היה המפקד ושאר הילדים הסתדרו בשלשות וצעדו לפי הוראת המפקד: "קדימה צעד, עמוד דום, עמוד נוח".

בתי רחלי שהייתה ילדה קטנה ביקשה להיות המפקדת ואז הצעידה את הילדים: "קדימה צעד, עמוד דום, עמוד נוח, עמוד אסתר..☺☺☺☺…"

הקשר הרב דורי – מיכל נדלר בית הספר גלילות נשר

קישור לסרטון

הזוית האישית

התלמידים: אוראל אופק, עומר נדלר

עומר: נהניתי מאוד מהפרוייקט, הכרתי את סבתא שלי יותר לעומק הכרתי את הדברים שקרו לסבתא שלי לפני שנים.

אוראל: אני נהניתי מהפרויקט ולסבתא של עומר סיפרה סיפורים טובים.