מאגר סיפורי מורשת

כל משפחתי היתה חיה בפולניה ואני טרם נולדתי…

עם כניסת הנאצים לפולניה משפחתי הצליחה לברוח לברית המועצות (רוסיה) ובמקום זה נולדתי. אמא שלי עבדה בשדה כאשר הייתה בהריון מתקדם, אני נולדתי בתוך השדה באותה תקופה. דודתי לקחה אותי לסבתא שלי בשביל לטפל בי… ואמא שלי המשיכה לעבוד בלית ברירה. אחותי הגדולה רוז הייתה בזמן זה בת 4 ואבי עבד במפעל ליצור ברזל…

ברגע אחד הנאצים פלשו גם לרוסיה ושוב משפחתי הייתה בסכנה. אבי ודודי נתפסו על ידי הנאצים ולקחו אותם ברכבת לאושוויץ. אבי לא היסס לרגע וקפץ מהרכבת והצליח לחזור למשפחתנו, דוד שלי הצליח להימלט מידי הנאצים שבועיים לאחר אבי. הנאצים התחילו להתקדם לאזור המגורים של משפחתי ובגלל זה נאלצנו לברוח לגרמניה לפני סיום המלחמה. בגרמניה כל הפליטים התפזרו ומשפחתי נשלחה לאוסטריה למחנה פליטים. היינו בתוך מחנה הפליטים 3 שנים משנת 1946 עד שנת 1949.

בשנת 1949 אמא שלי הצליחה להוציא ויזה לארה"ב בזכות מכתב שהוגש על ידי אחיה. בחודש דצמבר קיבלנו רשות לשוט לארצות הברית. בדרך האוניה עצרה בנאפולי שבאיטליה. שם עברנו בדיקות רפואיות במשך שבועיים ובתום הבדיקות המשכנו לארה"ב. הגענו לאחר שבועיים לנמל בניו יורק בתאריך 22 לדצמבר 1949. בארצות הברית משפחתה של אמא שלי קיבלו אותנו ועזרו לנו להתאקלם למצוא בית מגורים ועבודה להורי.

בשנת 1969 נסעתי פעם ראשונה לביקור בארץ ישראל.

.

בשנת 1971 לקחתי חופשה מעבודתי במטרה להתנדב בקיבוץ עין חרוד איחוד. במקום זה למדתי עברית במשך 6 חודשים. בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים ושוב חזרתי לארץ להתנדב…בסוף שנת 1974 שוב באתי לביקור בארץ ובעזרתה של בת דודתי הכרתי את אשתי היום… חזרנו עם אשתי לעתיד לארצות הברית ובתאריך 5 באוקטובר 1975 התחתנו… יומיים לאחר מכן עליתי לארץ הקמתי משפחה בירושלים…

הזוית האישית

נועם מודן: אני מאוד נהניתי לגלות את סיפור משפחתי ולדעת עוד על שורשי! תודה רבה לסבא!