מאגר סיפורי מורשת

הסיפור של שמואל בר עוז (בריטברד) .

אבי הגיע לישראל בשנת 1935 באניה "פטריה", בעקבות עליתו של היטלר לשלטון בגרמניה בשנת 1933. הוא עבד כפועל חקלאי בפרדסי מושב יבניאל בקדחת (מלריה). כאשר הבריא מהמחלה הוא עבר לחיפה, קנה סוס ועגלה וביצע הובלות בחיפה. לימים סיפר לי שכאשר בנו את בית החולים רמב"ם הוא היה הביא את עגלת הברזל הראשונה לבית החולים.

בהמשך, בשנת 1938, הוא התנדב לשמור על כביש חיפה נצרת בחאן בג'דה (רמת ישי) במסגרת "כופר הישוב" . כל זה היה לאחר מאורעות 1937, כאשר ערבים תקפו את הישוב הישן. הם שרפו גם את מפעל הטקסטיל וכל התושבים שהיו בג'דה עזבו מפחד הערבים.

ב1939 אבי החליט שהוא נשאר במקום כדי להיות התושב הראשון בג'דה והוא בנה בה את הבית הראשון. ב1944 הוחלט בקרן היסוד לשנות את שם הישוב לרמת ישי וליישב בו עשר משפחות שומרי מסורת. זו הייתה תחילתה מחדש של ההתישבות במקום .

מפעל הטקסטיל שנשרף שוקם והופעל מחדש ותושבים נוספים התיישבו בישוב. לאחר מלחמת השחרור הגיעו לישוב עולים חדשים ששוכנו בשתי מעברות. אחת היתה בתוך רמת ישי, והיא היתה מעברת אוהלים, והשניה היתה מעברת בדונים ששכנה באזור התעשיה ברמת ישי. יושבי האוהלים קיבלו חלקת אדמה והשתתפו בבניית בתי הקבע שלהם. יושבי הבדונים עברו לגור כתושבי קבע במגדל העמק והיו בין התושבים הראשונים במקום. בשנת 1957, בעקבות מה שנקרא בזמנו גירוש גומולקה, הגיעו עולים מפולין לרמת ישי . עבור מתיישבים אלו ניבנו בתי קבע נוספים בישוב. 

הישוב נוהל על ידי מועצה של מתנדבים והמועצה הייתה קשורה למועצה אזורית יזרעאלים. פיתוח הישוב נעשה בעצלתיים עד להיפרדות מהמועצה האזורית יזרעאלים והקמת מועצה מקומית רמת ישי בראשות ראש מועצה בשכר ומועצת מתנדבים. דבר זה הביא לפיתוח מואץ של היישוב. בתקופה זו נבנו בית מרים, המתנ"ס, הבריכה והשלמות שונות, כגון הרחבת בית הספר היסודי והגנים. בשלב נוסף תוקנו תשתיות ונוספה מערכת הביוב והניקוז המרכזית.