מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

האיש שנולד להיות מנהיג

משה עם מירה אשתו, שי לי ובר
עסוק ושמח
לאורך כל הדרך מנהיג ומפקד, אפילו בית סוהר בתורכיה בסיפור חייו של משה תרזי

הצופים" שבירושלים בתאריך  1.8.1934 , בן שלישי מתוך חמישה ילדים להוריי. שני הוריי הם ילידי סוריה. אמי היגרה לארה"ב וחיה שם עד גיל 17. בשנת 1920 עלתה לארץ וגרה בירושלים ואילו אבי עלה ישר ארצה כילד בשנת 1905. משפחתי הייתה משפחה מסורתית והגן שלי היה למעשה "חדר", או כפי שנקרא בפי יהודי סוריה "כֻּתַּאבּ", בו למדנו בעיקר דברי תורה. כשהגעתי לכיתה א' כבר ידעתי קרוא וכתוב.

 
תמונה 1
למדתי בבית הספר היסודי הדתי "תלמוד תורה בית אהרון". כבר בתחילת הלימודיים בבית הספר התבלטתי מאד בקשריי החברתיים עם ילדים רבים, ואף עם המורים הייתי בקשר טוב ובכלל הייתי תלמיד טוב, ולכן נבחרתי להיות ראש אגודת הבריאות של כל בית הספר. אגודת הבריאות הייתה  קבוצת ילדים שעזרה לאחות בית הספר בדברים שונים, ואני הייתי אחראי על קבוצה זו.
תמונה 2
תמונה 3
בבית הספר היסודי הזה למדתי עד כיתה ח', ואז עברתי לבית הספר התיכון "הגימנסיה העברית רחביה" בו למדתי 4 שנים, מכיתה ט' עד י"ב. במהלך תקופה זו עברתי קורס מ"כפים של הגדנ"ע, והייתי מדריך גם  בגדנ"ע וגם בצופים. התגייסתי לצבא במסגרת גרעין נח"ל של הצופים, שהיה גרעין גדול מחיפה ומירושלים. תפקידי אחרון לפני השיחרור סמל מחלקת קשר.
היינו אמורים להקים קיבוץ חדש על חוף הים, שהיה אמור להיות קיבוץ דייגים, במקום שבו קיימת היום העיר אשדוד. אולם בשלב מסוים החליט דוד בן גוריון שבמקום ההוא צריכה לקום עיר ולא קיבוץ דייגים ולכן הגענו בשנת 1956 לראש הנקרה כדי להפוך את הקיבוץ, שהיה קיים כבר 6 שנים, לקיבוץ דייגים. אבל כנראה אלוהים לא רצה שנהיה דייגים.
באחד הימים הראשונים שטנו 22 דייגים, בשלוש ספינות לכיוון טורקיה, ונעצרנו בידי הטורקים למשך חודש ימים. תחילה עבדתי קצת בדייג בקיבוצים אחרים, ואז החלטתי לעבוד בקיבוץ. התחלתי לעבוד כמכונאי במוסך, בו עיקר העבודה הייתה תיקון טרקטורים וטיפול בהם. בנוסף עבדתי גם במטעי הבננות.
שנת 1956 הייתה שנה עשירה באירועים עבורי: כאמור, ישבתי בבית סוהר בטורקיה. במבצע "קדש" גוּיַּסתי למילואים והייתי בתוך משוריין שהתהפך והתחיל להישרף. יצאתי ראשון החוצה וחילצתי את כול האנשים שנלכדו בתוכו והצלתי אותם. בנוסף, בשנה זאת הוחלט בקיבוץ שאני אהיה הרב"ש (רכז בטחון) של הקיבוץ ונשלחתי לקורס קציני ביטחון, ואז הייתי גם רב"ש וגם מא"ז ( מפקד אזור). במהלך השנים גייסו אותי לשירות מילואים לתקופות ארוכות. מילאתי תפקידים שונים בצבא, כמו קצין הגנה מרחבית והגעתי עד לדרגת סגן אלוף. בקיבוץ עסקתי גם כמרכז קניות וחצרן ובתקופה מסוימת למדתי בטכניון הנדסת מכונות. עבדתי ב"מילואות" כמנהל אחזקה ופרוייקטים.
המשכתי לעבוד שם גם 5 שני לאחר שיצאתי לפנסיה ואז נקראתי לעזרה למפעל באופקים שם עבדתי שנה וחצי. עד היום לא הפסקתי להיות פעיל. אני עובד בגני ילדים, עוזר לחברים בתיקון מכשירים ומסייע גם לחברים עם בעיות רפואיות. אני חבר בכמה וועדות אזוריות, ובעקבות זה הגעתי לבית הספר "חורשה", שהוא בית ספר לילדים אוטיסטים, ואני עובד איתם ומלמד אותם להשתמש בכלי עבודה. אני גם מתנדב בעמותת "אור ירוק", ומדריך נערים בנושא תרבות הנהיגה.
בשנת 1957 יצאתי לסמינר של שבועיים בבית ברל, שם נפגשתי עם הרבה חברים מקיבוצים אחרים ושם גם פגשתי את אשתי מרים, שלמדה שם בסמינר לגננות. התברר לי שהיא גרה בנהריה. הזמנתי אותה לבקר בקיבוץ. היא הגיעה אלי לקיבוץ ומאז לא עזבה. היינו חברים שנתיים ואז התחתַנו.

העשרה
כֻּתַּאבּ: "חדר (כֻּתַאבּ)Submit  הוא מסגרת הלימודים הממוסדת לילדים שנוצרה בקהילות היהודיות בתפוצות בימי הביניים. החדר היה "מוסד הלימודים הראשוני והיסודי המשותף לכל ילדי ישראל" – בעיקר לבנים,Submit  ונועד להקנות כישורי קריאה בעברית כבסיס ללימוד תפילה  וברכות ולקריאת חמישה חומשי תורה (בליווי תרגום).Submit  הלימוד בחדר היה מבוסס על קריאה בקול ועל שינון, ותכניו המרכזיים היו משותפים לקהילות היהודים בארצות האסלאם ובאשכנז." לקסיקון לתרבות ישראל.

קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – מנהיגות מחוללת שינוי

תשע"ו

מילון

כתאב
חדר (כֻּתַאבּ)Submit הוא מסגרת הלימודים הממוסדת לילדים שנוצרה בקהילות היהודיות בתפוצות בימי הביניים. החדר היה "מוסד הלימודים הראשוני והיסודי המשותף לכל ילדי ישראל" - בעיקר לבנים,Submit ונועד להקנות כישורי קריאה בעברית כבסיס ללימוד תפילה וברכות ולקריאת חמישה חומשי תורה (בליווי תרגום).Submit הלימוד בחדר היה מבוסס על קריאה בקול ועל שינון, ותכניו המרכזיים היו משותפים לקהילות היהודים בארצות האסלאם ובאשכנז.

חומה ומגדל
יישובים שהוקמו במהירות (לרוב במהלך יום אחד) כשחומרי הגלם הוכנו מראש. בליל ההקמה הוקם מגדל וסביבו גדר כבסיס ליישוב עתידי - ומכאן מקור השם. היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ועד מאי 1938 גם באישור שלטונות המנדט הבריטי. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים. אזורים שהיו מנותקים זה מזה חוברו, והושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת גבולות מדינת ישראל במסגרת תוכנית החלוקה.

מע"ז
מרכז עזרה לזקן

קורס מכי"ם
קורס פקוד צהלי למפקדי כתות

רב"ש
רכז בטחון שוטף

ציטוטים

”עד היום לא הפסקתי להיות פעיל“

הקשר הרב דורי