מאגר סיפורי מורשת

דניס נולדה באלג'יריה, קרוב מאוד למדבר סהרה, באזור האטלס, וחיה שם עד גיל 14, בזמן שבאלג'יריה הייתה מלחמה עקובת מדם, שערערה את החיים ואת עולמם של אנשים רבים באזור.

דניס נאלצה לעלות לצרפת, והפרידה מהבית ומהסביבה הייתה קשה מנשוא, כיוון שהיא ידעה שלעולם היא לא תראה שוב את המקומות האהובים עלייה.

כל הדרך לפריז דניס בכתה במטוס, וניסתה לשחזר את עברה הקצר באלג'יריה.

בפריז, השתלבה בבית ספר יוקרתי בשם "la varenne".

מאוחר יותר, היא הפכה למורה לגיל הרך ובמקביל למדה באוניברסיטה "סורבון" שבאזור  "st michel".

היא סיימה את לימודיה בהצלחה וקיבלה תואר ראשון בפילוסופיה ובפסיכולוגיה.

בנתיים, התחתנה וילדה תינוקת .

דניס שמעה על מלחמת ששת הימים בישראל, ואז החליטה יחד עם בעלה לעלות לארץ.

הפרידה מפריס שוב הייתה קשה מאוד, כיוון שדניס נפרדה מכל עולמה, משפחה חברים, תרבות לימודים ואולי קריירה.

בהתחלה השתלבה בקיבוץ חולדה, אך כעבור שנתיים וחצי עזבה את הקיבוץ ועברה לגור בראשון לציון.

שם, הכירה בפעם הראשונה את הייסורים של מלחמת יום הכיפורים. את בעלה דוד לקחו למלחמה ודניס נשארה לבד עם שני ילדיה הפעוטים. דניס לא ידעה כיצד להתנהג והייתה מבולבלת.

בארץ עבדה כעובדת סוציאלית ובחינוך מיוחד (מעל שלושים שנה) במקביל השתדלה ללמוד מתוך אהבה ללימודים בעיקר פילוסופיה.

לאחר כמה שנים קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה ולאחרונה כתבה ספר ילדים מרים בת המדבר.