מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דמויות מופת במשפחתנו

גיל מקוב
אירועים היסטורים בחיי המשפחה
מקור השראה וחיקוי לבני משפחתנו הצעירים.

סבא גיל מקוב מספר לנכדתו אמילי מקוב:

נפנה אלומת האור לדמויות מופת במשפחתנו על מנת שתאיר את פועלם כמצפן ומקור השראה וחיקוי לבני משפחתנו הצעירים.

נפתח בדברי משוררים: "הוי, בני המכבים! העמידו את עמכם, הקימו הדור!

חשפו אור, חשפו אור "מתוך "למתנדבים בעם" חיים נחמן ביאליק באודסה לפני כ-110 שנים. על ה"נתינה" : "אתה נותן אך מעט עת תיתן מרכושך רק אם תיתן מעצמך זו נתינת אמת"

 תמונה 1

ועוד- "יש הנותנים מעט מן הרב אשר להם ובכבוד חפצם ורצונם המוסתר מכתים את נתינתם – ויש הנותנים את כל המעט אשר להם – הם המאמינים בחיים. הם מלח הארץ וטנאם מלאה תמיד. יש הנותנים בשמחה והשמחה שכרם.

תוך כבוד והוקרה לאלה שהלכו לפני המחנה נזכיר, נוקיר ונצדיע ל:

בתיה מקוב 1911 -1841(סבתא רבא של גיל) ממייסדי רחובות וראש ל"שבט" מקוב בארץ ישראל.

דוגמא לחלוציות והגשמה במיטבן נולדה ב-1841 בפולין למשפחת אפפל. נישאה לאברהם מקוב. התגוררה בכפר טרספול על יד העיר בריסק שם הייתה סוחרת מצליחה בעלת יערות, מטעים ומפעלים לסיגריות, לעורות וליי"ש. את המפעלים האלה ניהלה לבדה, תוך כדי גידול עשרת ילדיה. בשנת 1890 התוודעה לחברת "מנוחה ונחלה" שפעלה מטעם ארגון חובבי ציון לרכישת נחלות בארץ ישראל, ואז החליטה שהיא עולה לארץ. בעלה שהתנגד לרעיון זימן אותה לדין תורה בטענה שדעתה נטרפה עליה כדי לאסור עליה לעלות ארצה, אולם היא השיבה לבית הדין שאם כך ממילא בעלה פטור ממתן גט ולכן היא חופשיה לעלות לארץ. ב-1891 השאירה בפולין את בעלה ועלתה עם חמישה מילדיה למושבה רחובות.

תמונה 2

 בתיה מקוב 1911 -1841 

בתיה ז"ל הייתה בין המתיישבים הראשונים ברחובות, שם עסקה בחקלאות וגידלה כרמי ענבים .היא הייתה האישה היחידה שהשתתפה בבחירת הוועד הראשון למושבה על ידי 16 חברים, אולם עקב היותה אשה לא יכלה להיבחר בעצמה לוועד. בתיה ז"ל נפטרה ב-27 בדצמבר 1911, עשרה בטבת תרע"ב בגיל 71 ונקברה בבית העלמין של רחובות. על שמה נקראים רחוב בתיה מקוב ושכונת בתיה מקוב ברחובות.

ישראל סחרוב 1912-2007(סבא רבא של אמילי, אבא של סבתא תמר)

תעשיין, פעיל הגנה, איש עסקים מצליח, מנהל ברוך כישרונות שמילא בהתנדבות וללא שכר תפקידים כלכליים מרכזיים בתאגידים הגדולים במשק. נולד בירושלים, דור שלישי בארץ, בן יצחק מרדכי סחרוב, שהיה סוחר עצים גדול, ורבקה לבית בן טובים. במלחמת העולם השנייה שירת כקצין בצבא הבריטי. ממייסדי ענף הביטוח ותעשיות הלבידים . בין כהונותיו : יושב-ראש התעשייה האווירית, יושב-הראש הראשון של בזק ויושב-ראש כימיקלים לישראל . מייסד קרן ליב"י והיושב-ראש הראשון שלה. בשנת 1994 קיבל את פרס יקיר תל אביב. נפטר בגיל 95.

ישראל ז"ל היה נשוי ללאה ליפשיץ, אחותו של אריה לובה אליאב. בתו (סבתי) תמר נשואה לעורך הדין גיל מקוב (סבי), צאצא למשפחת מקוב מרחובות. בניהם הם עורכי הדין אריאל (אבי) ודן מקוב (דודי). בתו השנייה שולמית (זזה) נשואה לתא"ל מיל. עודד טירה וילדיה רם, יעל ומיכאל ויסבורד (אביהם דן וייסבורד ז"ל) 

ישראל סחרוב 1912-2007

תמונה 3

 

אברהם מקוב 1918-1981(בן דוד של שני של גיל), דוגמא לביטחון ישראל והעצמת צ.ה.ל

מראשי התעשייה הצבאית ומבכירי אנשי הפיתוח שלה, חתן פרס ביטחון ישראל למפעל חיים ושני פרסים נוספים לפיתוחים טכנולוגיים. 

תמונה 4

אברהם מקוב 1918-1981

אם סבו, בתיה מקוב ז"ל, הייתה מחלוצות העלייה הראשונה וממייסדי המושבה רחובות. מקוב התחנך בגימנסיה עברית בעירו, ולאחר מכן נסע ללמוד הנדסת אלקטרוניקה בננסי שבצרפת. בפרוץ מלחמת העולם השנייה שהה בחופשה אצל משפחתו בפולין. הוא עצמו הצליח להימלט, ונדד דרומה דרך הקרפטים לרומניה, ולבסוף הגיע לארץ ישראל. סיים לימודי הנדסת חשמל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ב-1947 גויס לארגון ההגנה והצטרף לתע"ש.

 תמונה 5

ב-1954 מונה למנהל המעבדה המרכזית והוביל שורה ארוכה של מחקרים ופיתוחים שהניבו פתרונות למערכת הביטחון וכן ייצואם ושיווקם ברחבי העולם. זכה בפרס ביטחון ישראל ב-1961 על פיתוח מוצרי חימוש, ב-1969 על פיתוח פצצת פיצוח מסלולים (פפ"ם) ששימשה את חיל האוויר בהצלחה .

בנוסף זכה לציון לשבח מוועדת הפרס על פיתוח תחמושות מתקדמות לטנקים. לאחר מותו הוענק לו פרס ביטחון ישראל למפעל חיים.

אריה לובה אליאב 1921-2010(דוד של סבתא תמר)

תמונה 6

דוגמא ל: חינוך, הגנה, עליה, יישוב הארץ, חיי ציבור בשירות העם, התנדבות ומדינאות. לפני כל תואר או משרה ראה עצמו אריה לובה אליאב משרת ציבור, לוחם מלחמת עמו, מורה ומחנך. אדם משכמו ומעלה שהדוגמה האישית מהווה נר לרגליו בכל אשר עשה.

לובה נולד ב-21 לנובמבר 1921 במוסקבה, רוסיה. עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1925 , נשוי לטניה, אב לצבי, עפרה ואייל. בוגר הגמנסייה "הרצליה" בתל-אביב, למד ביולוגיה בי-ם וכלכלה ומינהל חקלאי באנגליה, היה מורה בבתי-ספר רבים (קרית-שמונה, שדרות, מכללה אזורית שער-הנגב, מורה בשירות בתי-הסוהר, מרצה אורח במכללת טריניטי ובאוניברסיטת הוואי). שירת ב"הגנה", ביחידת תותחנים ומהנדסים בצבא הבריטי, בשיירות "נחשון" במהלך מלחמת העצמאות, במוסד לעליה ב' ופיקד על מבצע "תושיה" – הצלת יהודי פורט סעיד במלחמת סיני. היה פעיל מאוד בפיתוח ההתיישבות היהודית בארץ, בין השאר היה ראש צוות התכנון וההקמה של חבל ערד וחבל לכיש. סייע לאוכלוסיות נפגעות בעולם אליאב היה מעורב גם בפעילויות פוליטיות ודיפלומטיות רבות ביניהן מזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה (ראש צוות "נתיב"), יצא בשליחות המוסד למרוקו ולקורדיסטאן, בין השנים היה חבר- כנסת 1965 -79 וכיהן כחבר כנסת בשנית בין 1988-92. על פועלו זכה לובה אליאב בפרסים רבים, ביניהם: פרס ישראל ב-1988 , דוקטור חמדעי הרוח לשם כבוד ממכללות ואוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם, פרס נמיר של הסתדרות העובדים הכללית, פרס בן-גוריון וב-2005 הדליק משואה ביום העצמאות.

מחבר: בין הפטיש למגל, הספינה אולואה, קפיצת הדרך, עולם מלא, הרוח לא ייקח, יעדים חדשים לישראל, ארץ הצבי, טבעות שחר, טבעות עדות, לב חדש ורוח חדשה, תאומי צביה, והאלבום שלום בשיתוף עם האמן דני קרוון. ספריו תורגמו לעשר שפות.

תמונה 7

סבא גיל מקוב עם הנכדים

לסיכום :אור נגוהות יאיר תמיד את יקירנו מורי הדרך – בזכותם ובזכות אנשים כמותם קמה מדינתנו. אשרינו שזכינו להיות חלק ממשפחתם הגדולה של אנשי חסד ומעש כמותם.

תמונה 8

סבא גיל מקוב, תמונה משפחתית

תל אביב, תשע"ה, אפריל 2015

אמילי הנכדה וגיל הסב

מילון

יי"ש
יין שרף, יין ביתי חזק וחריף.

להקצות
לתת, לחלק.

דחקו
השפיעו, לחצו.

אור נגוהות
אור כוכבים מנצנצים

ציטוטים

”דמויות מופת במשפחתנו כמצפן ומקור השראה וחיקוי לבני משפחתנו הצעירים.“

הקשר הרב דורי