מאגר סיפורי מורשת

לפני 65 שנים, נולדה בישראל בשנת 1950 תינוקת (ולה נולדה תינוקת ולה נולדה תינוקת שזו מי שכותבת את זה כאן… אבל זה סיפור אחר) היא הייתה ילדה קטנה, נחמדה ומאושרת, עם הרבה חברות. לא היו אז מחשבים, ולכן כל הילדים נהגו להתאסף בחצר ולשחק משחקים כמו: כדורגל, תופסת, קלאס, חבל…היא למדה בבית הספר בן יהודה, ואחר כך בתיכון עירוני א'.

בבני עקיבא הם יצאו לטיולים ולמסעות ולפעולות, כמו היום ? זה לא השתנה כל הזמן הזה… היא אהבה מאוד לעשות עבודות יד וריקמה.היא בילתה הרבה עם בני דודים, ובארוחות משפחתיות. אחד הבני דודים גר באנגליה ולקח אותה אליו בגיל 17. היא הייתה שם חודשיים.

אבא ואמא שלה סיפרו לה הרבה על הילדות בפולין. ההורים שלה, מרים ופנחס רינגורט, חיו בפולין (מרים נולדה ב- 1920, ופנחס ב1908)  עלו לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה, אחרי שאיבדו את רוב משפחתם. הם נשאו בגרמניה, וניסו לעלות לישראל באוניית מעפילים, כשאמא שלה הייתה בהריון, אבל הבריטים תפסו אותם ושמו אותם במחנה בקפריסין, שם היו היהודים שנתפסו. אחיה, יצחק, נולד בקפריסין ועם הכרזת העצמאות הם הגיעו לישראל.

המשפחה שלה הייתה קטנה, בגלל מלחמת העולם השנייה, וכל חג הם היו ביחד, וכל אחת הייתה מביאה מנת אוכל, כמו חמין, גפילטע פיש ומרק עוף, ואוכלים ביחד.

היא למדה בבית הספר הישראלי בן יהודה, ואחר כך בתיכון עירוני, ואז באוניברסיטת תל אביב בעברית. את בת המצווה שלה היא חגגה קודם עם המשפחה, ואימה בשלה את כל האוכל. הם חגגו בבית בת מצווה צנועה אך שמחה ואז עשתה מסיבה גדולה לכל החברות באולם ?היו שם המון שירים וריקודים ומשחקי חברה.

היא נפגשה עם בחור נחמד ששמו יוסף (יוסי) האוס במסיבה עם חברים, והם התחילו לצאת, ולבסוף ב- 1970 התחתנו באולם דולפין. זו הייתה חתונה שמחה, שהרבה מההורים וקרובי משפחה שכבר לא בין החיים השתתפו בה. לא היו מקבלים צ'קים כמו היום, אלא הביאו כל מיני כלי בית וחפצים שימושיים, בעיקר סִיפוֹלוּקס  (זו הייתה אז המצאה ישראלית, מין בקבוק שהיו מכניסים בו גז והיה לו לחצן, שלחצו ואז יצא סודה).

באוניברסיטה (אוניברסיטת תל אביב) היא למדה מתמטיקה, ויוסף (יוסי) למד משפטים באוניברסיטה העברית בהר הצופים.

לפני הפנסיה יוסף היה עורך דין גדול. היא עבדה במחשבים 40 שנה בבנק הפועלים. כיום היא גמלאית, אוהבת לקרוא ולבלות עם הנכדים. 

 

 

מורה מובילה: שירה רבי

תשע"ו