מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גילגולו של הדולר

סבתא אילנה ונכדתה חני
הרבי מליובאויטש
בהתרגשות וביראה הגשתי לרבי פ"נ בפעם הראשונה.

סבתא אילנה נולדה להוריה משה ונדיבה פלוטקין בשנת 1948, ברמת גן שבישראל להורים לא דתיים. יש לה שני אחים:  דניאל (דני) הבכור וישראלה (רלי). היא גדלה ברמת גן ובתל בנימין ולמדה בבתי הספר הממלכתיים  שבעיר. לאחר התיכון שירתה בצבא כקצינת חינוך, ולאחר מכן למדה באוניברסיטה העברית פסיכולוגיה תואר ראשון ושני ועברה לארה"ב כדי לעשות את הדוקטורט.

"כיצד ומתי הגעת לחב"ד"? שאלנו. סבתא המשיכה בסיפורה המרתק והשיבה לשאלתנו: "התקרבתי לחב"ד דרך הרב שיינר שליח הרבי בבוסטון, שהיה איש חם וצנוע ומשך אותי לחב"ד. תמיד התפלאתי ואפילו קצת כעסתי על תשובתו לחלק משאלותיי: "אני צריך לשאול את הרבי." הרי הוא רב חשוב, ומדוע צריך להתייעץ עם רב נוסף? אך כשהגעתי אל הרבי- הבנתי הכל!!!!

היה זה בר"ה, שנת תש"מ , נסעתי עם הרב שיינר ומשפחתו ל"תשרי". לא האמנתי שאני נוסעת, למרות שעוד לא הבנתי מה זה אומר ולא התכוננתי כראוי. כשראיתי את הרבי, הבנתי בדיוק למה מעריץ הרב שיינר את הרבי – הוא היה דמות נעלית, קדושה אמיתית וחמה באופן יוצא מן הכלל! מיד ידעתי שאעשה הכול כדי לפגוש אותו פנים מול פנים. אך באותה תקופה הרבי לא קיבל אנשים ליחידות פרטית, והחסידים המליצו לי ללכת לעמוד ליד הספרייה ולחכות שהרבי יעבור שם (בדרכו לסעוד עם הרבנית את סעודת החג). ואכן עשיתי כעצתם.

ראיתי את הרבי הולך וקיוויתי שהרבי יביט בי אפילו לשנייה אחת, אך הרבי הפנה לי גב והמשיך בדרכו, התאכזבתי מאד! הרבי כאילו קרא את מחשבותיי, הסתובב לעברי חייך חיוך רחב ואיחל לי חג שמח (גוט יום טוב). באותו רגע הרגשתי תחושה שאי אפשר לתאר – שמחה גדולה, יחד עם יראה עצומה! ומאז החלטתי – אני הולכת בדרכו!

מאז פגשתי את הרבי פעמים נוספות:

בשנת תשמ"א – זמן קצר לפני חתונתי, נכנסתי ליחידות יחד עם בעלי לעתיד (חיים). באותו זמן קיבל הרבי זוגות ליחידות. בהתרגשות וביראה הגשתי לרבי פ"נ בפעם הראשונה, הרבי נתן לנו עצות לחיים ואחת מהן מהווה כלל יסוד בביתי: "תחלקו את חום הבית לאחרים" ואכן, תמיד יש בביתי אורחים ואנחנו משתדלים גם בקהילה להשפיע על יהודים ולעזור להם.

בשנת תשמ"ו הגעתי לחלוקת דולרים עם בתי אביגיל שהייתה בת 3 חודשים. כשעברנו לפני הרבי בחלוקת דולרים, הרבי נתן לי דולר ורציתי לקחת את הדולר בשביל בתי, אך הרבי התעקש ואכן הקטנה לקחה את הדולר בעצמה! (זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי  אותה מחזיקה חפץ בידיה!!).

בנסיעה הבאה – בשנת תשמ"ח נסעתי לרבי עם שני ילדיי (חוה ומשה). קיבלנו כולנו דולר בחלוקת דולרים, ולבתי הגדולה (חוה שהייתה בת 6) נתן הרבי 2 דולרים. חזרנו לארץ והתברר שבתי הייתה זקוקה להגנה של הדולר הנוסף. זמן קצר לאחר מכן עברה בתי תאונת דרכים ויצאה ללא פגע!!! בנסיעה האחרונה, בחלוקת דולרים נוספת, עברתי רק אני וקיבלתי 2 דולרים. זמן קצר לאחר מכן נולדה בתי האחרונה (דבורה לאה)!

תמונה 1
"קיבלתי את הדולר מהרבי בחלוקת הדולרים של האורחים מארץ ישראל באור לי"א סיוון תש"נ (1990), לפני 27 שנים."

המסר שלי אליכם: הדולר מזכיר לי שאני  שליחה והרבי מצפה ממני להשפיע על אחרים. עלינו לזכור מה אנו צריכים לעשות עבור הרבי ולא מה הרבי צריך לעשות עבורנו. את אחד מהדולרים שלי קיבלתי בשנת תש"נ – תהא שנת ניסים. באותה שנה הרבי דיבר רבות על כך שהמשיח כבר בפתח. ואם בשנת תש"נ, לפני 27 שנים הרבי אמר כך, סימן שהיום משיח כבר מגיע!

הזוית האישית

הדולר מזכיר לי שאני שליחה והרבי מצפה ממני להשפיע על אחרים!

מילון

פ"נ
- (פדיון נפש) כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב ראש השנה ויום ההילולא. שלא כמו במכתב וכיו"ב, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "אנא לעורר רחמים רבים (יש מוסיפים "ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים" או "ממקור הרחמים והסליחות") על נפש רוח ונשמה של.. בן... ". בפ"נ כותבים הן בקשות גשמיות והן בקשות רוחניות. הרבי התייחס לכך בכמה התוועדויות

יחידות
הוא מושג בחסידות שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות לעבודת השם שלו ותשובות לשאלותיו. אצל חסידים נהוג לא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, למרות שהרבי מושיט לו את ידו שלו. משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו

ציטוטים

”עלינו לזכור מה אנו צריכים לעשות עבור הרבי ולא מה הרבי צריך לעשות עבורנו“

הקשר הרב דורי