מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גדלתי בקיבוץ….

אורה וקרן
אורה
סיפור חייה של אורה פלמון

בכיתתי או יותר נכון בקבוצת הילדים בני אותו גיל, היינו ארבע בנות ושמונה בנים.

היינו בין הילדים הבוגרים בקיבוץ וככאלה הוטלה עלינו אחריות להיות דוגמה לצעירים יותר.

סדר היום שלנו התחיל עם ההשכמה, היינו מתעוררים בבית הילדים שבו התנהלו חיינו,

כל אחד ואחת, היינו מסדרים את מיטותינו והחדר שבו היינו מתגוררים, כארבעה בכל חדר

בנים ובנות ביחד (לא אחים ואחיות).

הייתה לנו תורנות של עריכת חדר האוכל שבו אכלנו את ארוחותינו, תורנויות נוספות היו לשטיפת

החדרים וגינון הגינות באיזור בית מגורינו.

התורנות היתה נמשכת כחצי שעה, אחריה היינו אוכלים ארוחת בוקר ואז, כל קבוצת גיל 

היתה מתאספת בחדר הלימוד, עד שעות הצהרים. לאחר הארוחה היינו מתפזרים לעבודה

בענפי המשק השונים, למשך שעתיים עד שלוש שעות.

אחרי הצהריים היו מוקדשים למשחקי חברה ולחוגים שונים.

האחריות שהוטלה עלינו ומצד שני החופש לנהל את חיינו הכינו אותנו להיות חופשיים להחליט

איך לנהל את חיינו כבוגרים.

תכנית הקשר הרב דורי , תשע"ד

סיפור תיעוד שלי בסרט: אורה פלמון מספרת את סיפורה

מפגש מורשת במוזיאון עליות בבית הספר

תמונה 1

מילון

כיבוי אורות
השעה שבה המטפלת שלנו היתה נפרדת מאיתנו למשך הלילה.

חצר המשק
אותו מגרש מרכזי שסביבו היו בנויים כל המבנים שבהם שכנו חיות ועופות הקיבוץ. באותו מגרש מרכזי היו מתנהלים כל משחקי הכדור והמשחקים האחרים

ציטוטים

”הייתה לנו תורנות של עריכת חדר האוכל שבו אכלנו את ארוחותינו“

הקשר הרב דורי