מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בטורקיה בעיר צ'ורלו בתאריך 28.6.1937 להוריי יוסי ואסתר לוי. אמי עסקה בתפירה ואבי עבד כסבל במפעל לתערובת. החיים בצ'ורלו היו קשים. היינו ארבעה ילדים ואבי עבד קשה לפרנסתו. חיינו יחד עם המוסלמים בדו קיום כל אחד עסק בענייניו. כאשר הייתי בן שנה וחצי עברנו לאיסטנבול, אבי עבד במפעל לייצור מסילות לווילונות ולאחר מכן, עבד במכולת עד שעות הערב המאוחרות על מנת לפרנס את המשפחה. למדנו בבית ערכים של חריצות, עבודה קשה ודאגה לרווחת המשפחה. המשפחה הייתה מסורתית, חגגנו את כל חגי ישראל עם כל המנהגים היהודיים יחד המשפחה המורחבת, נהגנו ללכת לבית הכנסת בכל שישי ושבת, זכור לי במיוחד חזן מיוחד שהנעים את תפילותינו שמו אבואף הוא היה מפורסם בקולו הערב בהקראת מזמורי התפילות עבור כל הקהילה היהודית.

למדתי בית ספר באיסטנבול ובשנת 1949 עלינו לארץ במעבורת "אקטן" שהייתה מיועדת להעברת סחורות. העבירו את העולים לירכתי המעבורת ולאחר ארבעה ימי מסע קשים הגענו לארץ. זכור לי שזה היה בחודש מרץ זמן קצר לאחר מכן חגגנו את חג הפסח בארץ ישראל.

בהתחלה הגענו ל"סאנט לוקס" בחיפה, מחנה עולים במערב חיפה, זה היה מרכז הקליטה הגדול ביותר לעולים שהגיעו לאחר קום המדינה, זה היה מבנה גדול שבו נשארנו כמה ימים נתנו לנו תעודות שמתאימות לארץ, הסבירו לנו את החוקים וגם ריססו אותנו ב די.די.טי זה חומר חיטוי נגד מזהמים, זה נראה לנו מוזר אך לא ידענו לקראת מה אנו הולכים ואיש לא התלונן. העלו אותנו למשאיות והובילו אותנו לבית עולים בבאר יעקב. גרנו כשנה באוהלים, אבי מצא עבודה בפרדסים הסמוכים ואו נשארנו עם אמי. לאחר מכן עברנו לצריפונים ברעננה שהינו שם כשנתיים. בהמשך עברנו לנווה עמל לשיכון בהרצליה. למדתי בבית ספר "גורדון" היה לי קשה מאוד להסתגל, הכניסו אותי לכיתה לא מתאימה לגילי וזה הקשה עליי. בגיל 12 החלטתי ללמוד מקצוע, למדתי מסגרות ברעננה ומאז עבדתי בתחום.

בגיל 15 שיחקתי בבית"ר הרצליה בכדורגל הייתי מגן שמאלי. אהבתי לשחק כדורגל מספר שנים עד תקופת הצבא.

בשירותי הצבאי שירתי בחיל השריון חטיבה 7 הייתי נהג טנק, זה היה שירות משמעותי, עבדנו יחד כל צוות הטנק בעבודת צוות ,המלחמה הראשונה שלי היא שהשתתפתי מבצע סיני בשירות סדיר בחיל שריון חטיבה 7 התרגשתי מאוד, אחרי שנתיים של אימונים יצאתי למלחמה, כשריונר, נהג טנק הייתי צריך לצאת ראשון, תמיד טענו שאנחנו היינו ראשונים בשדה הקרב עשינו את רוב העבודה הקשה והשארנו ללוחמים שטח נקי. בתוך הטנק יש מפקד טנק, תותחן קשר ומקלען ,היינו צוות מעולה אני זוכר אותם עד היום. כל השירות היינו יחד גם באימונים וגם בקרב. פעם היינו בכוננות שבוע ימים וציפינו לצאת לקרב אחרי כמה ימים היינו בתעלה נלחמנו טנקים בטנקים מול מצרים, ראינו שהמטוסים משמידים את השיירות והתקדמנו הלאה. הייתי בכל מלחמות ישראל תרמתי למדינה ואני גאה בהישגיה הרבים של המדינה.

חשוב לשרת בצבא ולהגן על המדינה להשיג חברה טובה ובטוחה. הצבא מלמד על ערך הרעות והחברות, עד היום אני בקשר עם חברים מהצבא אנחנו נפגשים בעיקר בעין השופט בקיבוץ של אחד החברים.

את בקי אשתי פגשתי בארץ, היא הייתה כתיירת מטורקיה מאיסטנבול בן דודה הכיר בינינו והיא נשארה בארץ איתי. בשיחותינו הרבות גילינו ששנינו גדלנו באותו רחוב באיסטנבול ומעולם לא נפגשנו שם! שני ילדים יהודים מרחוב יולג'י אדקט מספר 91.  לפני מספר שנים  חזרתי לרחוב לבית שבו גדלתי וראיתי שהכל נשאר כפי שהיה.

בשנת 1961 בתאריך 20/6 התחתנתי באולמי הרצליה עם בקי הקמנו משפחה נפלאה נולדו לנו ארבעה ילדים וגרנו בהרצליה.

כל הילדים שלי למדו בבבית ספר "גורדון" בבית הספר שאני למדתי. היום יש לי נכדים ונינים מקסימים.

כיום אני מתגורר בבית האבות "הרב קוק" בהרצליה, אני מרוצה מאוד ישנן פעילויות רבות של תרבות שירה ויצירה וחברה נעימה של אנשים.

הזוית האישית

צ'ילבון: חשוב לשמור ולהגן על ארץ ישראל יש לנו ארץ יפה לא היה קל בהתחלה אבל התגברנו על הקושי.

ליאל והילה: שמחנו ללמוד מהסיפורים על השנים הראשונות של הקמת המדינה.