מאגר סיפורי מורשת

התבקשתי להצטרף לתכנית של הקשר הרב דורי בבית הספר "נווה-עוז"  בראשון לציון, שבו לומד נכדי גיא. תכנית הלימודים היא שהנכד מלמד את סבו את רזי המחשבים . לי זה מוזר שהנכד הוא גם המורה, מכיוון שאינני מבין מאומה במחשבים. בשבילי זה כבוד גדול ללמוד מהנכד דבר שזר לי. במהלך הלימוד התבקשתי על ידי גיא לכתוב סיפור על הקשר הרב דורי שלא ביני לבינו,  אלא על סבא רבא מצד אימו. זהו סיפור שמעניין מאוד את גיא. היה לי קשה מאוד לדבר על מישהו אחר אך לאחר מאמצים והרבה שאלות יצאתי עם גיא למסע ואני מגיש את עבודתנו המשותפת.

הסיפור מתחיל מסבא רבא שיזכה לחיים ארוכים, שעלה לארץ מסוריה בימי המנדט  הבריטי .סבא אברהם כהן טוסיה נדר נדר:  אם יעבור את כל מלחמות ארץ ישראל ויהיו לו נכדים יקדיש את הגביע שקיבל ממשטרת ישראל בתום שירותו רב השנים, בצאתו לפנסיה, לכל נכד או נכדה שיגיעו למצוות. בני ובנות המצווה יחזיקו את הגביע במשמורת עד הנכד הבא. כך ינדוד לו הגביע לנינים ובני נינים .

אני נולדתי בסוריה בשנת 1921. עליתי לארץ בגיל 12 לבד בלי משפחה.  התחפשתי לבדואי ועברתי לארץ דרך ירדן.  הורי עלו לארץ כתיירים  עם רכבת מדמשק לתל אביב .התחלתי לעבוד בגיל צעיר מאד כסוהר במשטרה הבריטית בכלא עכו. קבלתי בקשות מהמחתרת של ההגנה לעזור לאסירים היהודים בכלא.יום  אחד קבלתי 43 אסירים יהודים לאחד מהם קראו משה דיין. באחד הימים בחצר הכלא גילינו פרצה בקיר החיצוני ומשה דיין ציוה שאף אחד לא יצא החוצה וימלט. הוא ניגש לממונים הבריטיים והודיע על הפרצה. קבלתי תפקיד לעבוד רק עם היהודים. כך יכולתי לעזור לקבוצה במתן אוכל, העברת מכתבים ומסירת מסרים למפקדי ההגנה שמחוץ לכלא.לאחר שהאסירים היהודים עברו לכלא נהרייה,אני קבלתי תפקיד חדש להיות מפקד במחנה מעפילים .גם שם התבקשתי על ידי ההגנה לעזור לעולים שהיו בארגון ההגנה. בשנת 1943 נשבעתי אמונים לארגון ההגנה בארץ, והשתתפתי בכל מיני פעילויות חשאיות מתחת לאפם של הבריטים .תיעוד הסיפור שלי מצוי בספרי ההגנה