מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בשנת 1959 ביקרתי בארץ כתיירת מרומניה ועשיתי עלייה

סימונה יבלקובסקי וניב בתכנית
מתנדבת בקיבוץ מעגן מיכאל
בזמן המלחמה הייתי רוב הזמן לבד, הסתובבתי הרבה בין השכנים

נולדתי ברומניה בבוקרשט בתאריך 2.4.1938כבת יחידה, עברתי את מלחמת העולם השניה באירופה.

בזמן המלחמה הייתי רוב הזמן לבד, הסתובבתי הרבה בין השכנים כיוון שמשפחה קרובה לא היתה לי, אבי היה במחנה עבודה ואמי נעלמה. עזבנו את רומניה אחרי המלחמה למחנה מעבר באיטליה ומשם עברנו לברזיל . 

בשנת 1959 ביקרתי בארץ כתיירת ועשיתי עלייה. בתחילה היית מתנדבת בקיבוץ מעגן מיכאל, מכוון שלא היתה לי משפחה בארץ. בשנת 1960 התחתנתי ולשמחתי הרבה היום יש לי משפחה עם שלושה ילדים ושבעה נכדים. בעלי הוא יליד פולין הוא ניצל מהמלחמה מכיוון שההורים שלו והאחים שלו ברחו לרוסיה. היום אנחנו נהנים מהחיים עם הילדים והנכדים.

אבי נשאר בברזיל, בזמן שהתחתנתי בארץ בניגוד לרצונו והקשר נותק. אחרי 20 שנות ניתוק הוא הגיע לארץ כתייר והכיר את משפחתי. באותו הזמן הבן שלנו כבר היה חייל והבנות תיכוניסטיות. אבי חזר לברזיל, הקשר שוב נותק ולאכזבתי הרבה אינני יודעת איפה הוא קבור (אותו המצב לא ידוע לי לגביי אמי).

את בעלי הכרתי בעיר עכו אצל חברים מכיוון שהוא היה עולה חדש מפולין ולשנינו לא היו אמצעים כלכליים. אני מכרתי את כרטיס הנסיעה שלי לברזיל ובזה ממנתי את החתונה ותפרתי לי שמלת קלה וצנועה. התחלנו את החיים כזוג צעיר. גרנו בדירת חדר בעכו ועבדנו בכל מה שהיה אפשרי כדי שנוכל להתפרנס. בעלי עבד במפעלי פלדה ואני בכל עבודה אפשרית כדי לעזור בפרנסה שלנו ולעזור להורים של בעלי.

בשנת 1962 ב-16 לחודש דצמבר, נולד בננו הבכור אילן. אחרי 3 וחצי שנים בשנת 1966 ב – 30 לחודש מאי, נולדה בתנו מירית. ואחריה נולדה הבת אביבה בשנת 1968 ב- 30 לחודש אפריל.

הבן אילן נשוי לאיריס ולהם 3 בנים: עומר שהינו סטודנט, אסף שהינו חייל בשירות סדיר וארז שהינו תיכוניסט. הבת מירית נשואה לאריה ולהם 3 ילדים: שגיא שהינו סטודנט, רותם שהינה קצינה בצה"ל ושחף שהינה תלמידה בכיתה ז'. 

בתי, אביבה היא אמו של ניב, הנכד שלי שאיתו אני משתתפת עכשיו בתכנית "הקשר הרב דורי". הוא דואג שסבתא שלו תלמד להשתמש במחשב.

נחזור לילדות הקשה והבריחה מרומניה כדי לעלות לארץ: עברנו גבולות באופן לא חוקי, נתפסנו ונעצרנו ועברנו זמן מה במעצר בעיר זגרב. ולבסוף כאשר הצלחנו להגיע לאיטליה, היינו במחנה מעבר בשם "צ'יניצ'טה".

החיים היו קשים מאוד, הייתה צפיפות וישנו על רצפה ורק על שמיכה. מכרנו מנת לחם כדי לקנות נפט לנקות את הראש מכינים ואני רוב הזמן הייתי חולה. לא הצלחנו לעלות לארץ אז נסענו לברזיל שם שוב היה לנו חיים קשים, לא ידענו את השפה, לא הייתה לנו עבודה, אך מצאנו אדם טוב לב שהרשה לנו לישון במחסן שלו.

לבסוף, אבי מצא עבודה כמוכר שטיחים ואני נסעתי איתו מעיר לעיר ועקב כך לא למדתי באופן מסודר. תמיד הטריד אותי לאן אמי נעלמה אבל אבי שתק ולא נתן לי אף פעם שום הסבר.

כאשר הגעתי לארץ ישראל, פגשתי במקרה אישה זקנה שמכרה בייגלעך רומני. להפתעתי הרבה, היא דיברה אליי וקראה לי בשמי ושאלה אם ראיתי את אמי והיא זו שגילתה לי את שם אמי שלא ידעתי אף פעם. ביקשתי ממנה עוד פרטים והיא הבטיחה לפגוש אותי ביום מסוים באותו המקום. חזרתי לשם וחיפשתי אותה אך היא לא הופיעה יותר.

מידי פעם חוזרים אלי זיכרונות מהילדות בזמן המלחמה ברומניה. השלג שירד בארץ לאחרונה הזכיר לי שבזמן הפגזה אווירית בבוקרשט, התחבאנו בבור ללא מים ומזון ומידי פעם מילאנו את כף היד עם שלג ושתינו את הנוזלים. אין לי הרבה זיכרונות כי אני משתדלת לחיות בהווה ולשכוח את העבר שבו לא זכורים לי ימים של שמחה.  

כפי שספרתי, לפני 55 שנים אבי ביקר בארץ. אחרי 20 שנות ניתוק הוא הגיע לארץ כתייר והכיר את משפחתי. הוא השאיר לי אלבום תמונות ישן מאוד עם כמה תמונות של משפחתו.

העשרה

מעגן מיכאל: "מעגן מיכאל הוא קיבוץ באזור הצפון ליד זכרון יעקב השייך למועצה אזורית חוף הכרמל. היישוב הוקם ב-25 באוגוסט 1949 על ידי הצופים העבריים‏‏, על אדמות ביצות כבארה שיובשו,‏ והיה הקיבוץ הראשון של התנועה‏. נקרא על שמו של מיכאל פולק, מייסד מפעל המלט "נשר" ואחד מחברי ארגון פיק"א".

אתר קיבוץ מעגן מיכאל 

תשע"ה

מילון

מעגן מיכאל
מעגן מיכאל הוא קיבוץ באזור הצפון ליד זכרון יעקב השייך למועצה אזורית חוף הכרמל. היישוב הוקם ב-25 באוגוסט 1949 על ידי הצופים העבריים‏‏, על אדמות ביצות כבארה שיובשו,‏ והיה הקיבוץ הראשון של התנועה‏. נקרא על שמו של מיכאל פולק, מייסד מפעל המלט "נשר" ואחד מחברי ארגון פיק"א.

ציטוטים

”תמיד הטריד אותי לאן אמי נעלמה אבל אבי שתק ולא נתן לי אף פעם הסבר.“

הקשר הרב דורי