בשנת מות המלך עוזיהו
סיפור הבר מצווה של סבא אברהם
נולדתי
בחיפה בבית החולים עזרא, להורים מינה ואליהו, בתאריך כ״ב בשבט ת׳ש 1.2.1940.
בגיל
ארבע נולדו אחיי התאומים עמוס ושרה.
כשהגעתי לגיל 13 חגגתי את בר המצווה עם המשפחה
בבית. עליתי לתורה בבית הכנסת, וקראתי את ההפטרה שלקראתה למדתי במשך חצי שנה אצל
רב.
באותה השבת שעליתי לתורה, התקיימו בבית הכנסת שתי חגיגות בר מצווה, שלי ושל
חברי אמנון. לכן, חילקו את המתפללים לשתי קבוצות בשני אולמות שונים, וכל אחד
מאיתנו קיים את הטקס באולם ניפרד.
החגיגה התקיימה בבית ההורים שלי ולקראתה הכינו
אימי וחברותיה עוגות, ממתקים, ושאר ירקות. המתנות שקיבלתי היו בעיקר ספרים. בין
היתר קיבלתי את כל כתבי ביאליק, תנ״ך, ועוד ספרים רבים. לא קיבלתי מתנות
כסף.
ההפטרה
שקראתי הייתה מספר יחזקאל, והתחילה במילים: ״בשנת מות המלך עוזיהו…״
לחגיגה
באו בני משפחה מקרבה שלישית, מפני שכל בני המשפחה מקרבה שנייה (סבא, סבתא דודים
ובני דודים) הושמדו על ידי הנאצים באירופה בזמן השואה, ובאו גם חברים קרובים של
המשפחה.
העלייה
לתורה והחגיגה נערכו בחורף, בשנת 1953. אחרי
הבר מצווה, אימי שבאה ממשפחה דתית, שאלה אותי אם אני רוצה ללכת לאותו הרב, ללמוד
גמרא (תלמוד) והסכמתי, והמשכתי במשך שנה ללמוד אצל הרב.
במשך
חודש לאחר הבר מצווה הנחתי בוקר אחר בוקר תפילין.
מילון
שאר ירקותנושאים נוספים, שאינם מוזכרים במפורש ואינם העיקר.
גמרא
תלמוד או ספרות תלמודית.
ציטוטים
”הנחתי בוקר אחר בוקר תפילין“