מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בשירות הרפואה

דניאל וסבתא חני למשפחת גרוס
חני גרוס כקצינה בצבא
מקצינה ואחות בצבא ועד לליצנית רפואית בפנסיה
ילדותי
נולדתי בטבריה בשנת 1934 להורים ממוצא מזרחי, מרוקאי, ועיראקי שגם הם נולדו בטבריה.
שמות הורי הם מרים ומאיר גמליאל. אני הצעירה בין חמישה ילדים.
גרנו ארבע משפחות הדודים בבית סבא, בשכונה בעיר העתיקה בטבריה, עם מוסלמים ונוצרים בשכנות טובה. דיברנו ערבית ועברית.
מאחר שגרנו בסמוך לכינרת, בערבים היינו לוקחים את האוכל, ואחרי השחייה היינו אוכלים ומאושרים למרות העוני.
המשחקים ששחקנו היו משחקים בחוץ כמו: קלאס, חֶבל, חמש אבנים, תופסת ומחבואים. שחקנו לרוב בחוץ, כיוון שבביתנו לא היו משחקים, צעצועים או אפילו ספרים.
החגים
זכורה לי תקופת החגים, ובייחוד תקופת הסליחות והקריאה לתפילה בבית הכנסת הסמוך לביתנו: "בן אדם, מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים…" -הפיוטים האלה מלווים אותי עד היום!
בחג הפסח -כול הדודים וילדיהם היו מתכנסים, וסבתי הייתה מכינה במרתף את החרוסת והביצים הקשות. השמחה הזאת חרוטה בזיכרוני עד היום.
כך פגשתי את סבא בפילדלפיה
עם סיום  לימודיי בבית הספר לאחיות ולאחר הצבא, התקבלתי לתוכנית של חילופי אחיות מישראל לארצות הברית. ההפלגה נמשכה שבועיים רצופים, והחוויה הייתה בלתי נשכחת.
הגעתי לבית חולים בפילדלפיה, שם טיפלתי בחולה שהייתה בדרכה לישראל באותה התוכנית שאני הייתי מעורבת בה. כאשר חבר שלה בה לבקרה, הכירה לי אותו, ומיד התחברנו.
תמונה 1
בפילדלפיה בתוכנית לחילופי אחיות
‎‎‎‎‎
לקראת סוף שהותי שם, באומץ רב הצעתי לו נישואים. נישאנו בבית החולים שעבדתי בו, בבית הכנסת הקטן לצלילי "קול דודי", הקסטה שהבאתי איתי מישראל. העיתון המקומי היהודי תיעד וצילם את חתונתנו. זה היה טקס צנוע אך מאוד מרגש. למזלי מצאתי חתן יהודי נחמד, שמצא חן בעיניי הורי!
עיסוקי ותחביביי
בעבר עבדתי כאחות בבתי חולים בארץ ובתחום בריאות הציבור.
כיום אני מדריכה לחינוך גופני במתנ"סים, מדריכה במוזיאון, מספרת סיפורים וליצנית רפואית.
 תחביבי הם: שחייה, ציור, שירה, ריקוד, טיולים.
תמונה 2
חני כליצנית רפואית (מימין)
בעלי פרנק היה כלכלן ועבד ב"בנק לאומי" עד יציאתו לפנסיה. תחביביו היו: משפחתו וטיולים בעולם עד לפטירתו לפני חמש שנים.
קום המדינה
זכור לי קולו של בן-גוריון מהרדיו מכריז על מדינה יהודית בארץ ישראל, אחרי ההצבעה באו"ם על הכרזת המדינה. כולנו יצאנו למרכז העיר ורקדנו ושרנו עד אור הבוקר.
תמונה 3
ריקודים ברחובות טבריה לאחר הכרזת המדינה!
זיכרון מאירוע משמעותי בחיי מדינת ישראל
לאחר קום המדינה, הייתה בריחה של כל תושבי טבריה המוסלמים. הם השאירו את כל רכושם אחריהם, והתושבים היהודים עטו על השלל שבבתים. זה היה אירוע שקשה לי לשכוח, ומלווה אותי עד היום.
הטבעתי חותם במדינת ישראל
אני ילידת הארץ, בצבא הייתי קצינה ושֵרתי בבית חולים בחיפה.
נולדו לנו ארבע בנים ששרתו בצבא ותרמו למדינה. יש לי עשרה נכדים (ה-11 בדרך).
חינכתי את ילדיי ליושר, לאהבת הארץ והאדם, וכך גם ילדיי מגדלים את ילדיהם.
 
סיפורה של חני גרוס תועד על ידי הנכדה דניאל גרוס במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבי"ס אלחריזי בתל אביב, בהובלתה של הגב' שרה לאוטמן. 
עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות

מילון

ליצנות רפואית
ליצנות רפואית הוא תחום ברפואה האלטרנטיבית בבתי החולים ובמרכזים הרפואיים שנעשה על ידי ליצנים מיוחדים הנקראים "ליצנים רפואיים", ובו נעשה שימוש בכוחו המרפא של ההומור לצורך שיפור באיכות חייהם, בתפקודם ובמצבם של חולים.

ציטוטים

”חינכתי את ילדיי ליושר, לאהבת הארץ והאדם, וכך גם הם מגדלים את ילדיהם.“

הקשר הרב דורי