מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בלי פרימוס – אין מקלחת !

נדי ואלי
אוהל מגורים במעברה
את המים החמים עבור מקלחת חיממו על פרימוס שעבד על נפט
אני ומשפחתי עלינו לארץ ישראל בסוף שנת 1950.  עברנו את הקליטה המקובלת: שער עליה בסיס בריטי  לשעבר. שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה".
לאחר הקליטה נשלחנו למעברת אוהלים הצמודה לעיר רחובות. לכל משפחה נתנו אוהל גדול וזה היה הבית, המטבח והמקלחת. באותם שנים המדינה הייתה ענייה במשאבים. את מצרכי המזון רכשו העולים כנגד תלושים שקיבלו בהקצבה. את המים החמים עבור מקלחת חיממו על פרימוס שעבד בנפט. את המים החמים יצקו עליהם וזו הייתה המקלחת. העששית הייתה התאורה בצריך.
תמונה 1
 
גם הפרנסה לא הייתה מצויה באותה זמנים לכן שלחו את המפרנסים לעבודות יזומות בחקלאות, בבניין או בסלילת כבישים. בשנת  1951 היה חורף קשה במיוחד בחורף שכזה החיים באוהל לא היו פשוטים.
המדינה גייסה את הקיבוצים לקליטת ילדים צעירים. לתת לילדים בית חם עד גמר הגשמים. גם אני הייתי בניהם.
קשה לתאר את סבלם של הילדים שנקלטו בקיבוצים ללא לבוש חם מספק ונעל מתאימה לחורף שכזה. לאחר החורף חזרו הילדים לבתיהם. לאחר שנתיים באוהל נבנו בשטח האוהלים צריפים .זה מבנה מעץ ששמש מגורים , מטבח. המקלחת ושירותים נבנו מפח מתכת בחצר, בית הספר היה בנוי גם הוא מצריפים  אך גדולים יותר  מצריפי המגורים. לאחר כשש שנים היה פינוי מהצריף לשיכון (מבני מגורים). גודל השיכון היה 42 מ"ר.
 
תמונה 2
תמונה 3

מילון

פרימוס
מתקן בישול וחימום הפועל על דלק נדיף בשיטת האידוי וללא פתילה, ולהפעלתו משתמשים במשאבה ליצירת לחץ.

ציטוטים

”המדינה גייסה את הקיבוצים לקליטת ילדים צעירים“

הקשר הרב דורי