מאגר סיפורי מורשת

שמי אורה שאער. נולדתי להורי חיים ושמחה מוחרר בשנת 1945.

משפחתי עלתה מתימן לארץ כשהייתי בגיל ארבע בשנת 1949. המצב הכלכלי בתימן היה קשה בתקופה הזאת ולכן עלינו לארץ. הגענו לישוב עין שמר ובו חיינו במשך כמה חודשים בצריפים, משם לקחו אותנו במשאיות למושב אחיהוד שבצפון. בתחילה היו בו רק אוהלים, אח״כ בקתות מעץ ורק מאוחר יותר בתים רגילים. גדלתי שם, היה לנו משק חקלאי שהיו בו פרות, עיזים, תרנגולות ועוד. החיים לא היו קלים כי את עבודות הבית והשדה עשינו בידיים, לדוגמא: את הבגדים כיבסנו בידיים, את השדה חרשנו במחרשה שמחוברת לסוס, הסוס והעגלה זה הרכב שלנו… עזרתי להורי בכל מיני עבודות וגם את הפרות חלבתי ביד.  כאשר עזרתי במרעה ניצלתי את הזמן גם לקריאה ולהכנת שיעורים.

אימי ע״ה העדיפה לשלוח אותי ללמוד במקום שאמשיך לעבוד בשדה… כשסיימתי ללמוד בבי״ס היסודי ממ"ד במושב אחיהוד אימי שלחה אותי לתיכון 'בית יעקב' של החינוך החרדי בירושלים. הייתי מגיעה לשם לאחר נסיעה ארוכה באוטובוסים וברכבות. להוריי היה קשה מאוד לממן את לימודי, את הביגוד שלי ואת הנסיעות. ב״ה הסתדרתי והשתלבתי בעבודת המטבח בפנימייה ששהיתי, והשתכרתי מעט. למדתי בירושלים ארבע שנים וכשהייתי בגיל שמונה עשרה נשלחתי להיות מורה בצפת בבית הספר בית יעקב. היו לי תלמידים ותלמידות עולים חדשים מאתיופיה שהתקשו בהכרת השפה  העברית ובהשתלבות במנטאליות הישראלית. אני כמורה ניסיתי לעזור להם ולהוריהם בכל דרך אפשרית. גם מחוץ לשעות ההוראה בהכנת שיעורי הבית, במסיבות, בלימוד השפה ועוד.

לאחר שלוש שנים שהייתי מורה בצפת הכירו לי בחור חבדניק, את בעלי שמעון. לאחר נישואינו עברנו לגור מצפון הארץ לדרומה, עברנו לראשון לציון. הגענו לשם מכיוון שבעלי למד בישיבת תומכי תמימים שבראשון לציון ומאוחר יותר גם עבד שם. אני קיבלתי עבודה בהוראה בכפר גבירול (ליד רחובות). קיבלנו דירה בתנאים טובים מטעם הישיבה.

המרחק הרב ממשפחתי היה קשה, כיוון שלא יכולתי לראות אותם ולהיפגש איתם לעיתים קרובות. אולם ברכת הרבי מליובאוויטש לוותה אותנו תמיד ולאחר שבע שנים שגרנו בראשון לציון עברנו לגור בקרית משה שברחובות. התחלנו פעילות ענפה בהפצת היהדות וביתנו הפך להיות 'בית חב"ד'. בהמשך קיבלנו ב״ה ברכה מהרבי מליובאוויטש  להקמת מבנה ציבורי עבור הפעילות שלנו. בתחילה המבנה היה חד קומתי והוא שימש רק ל'כולל' שבו התקיימו שיעורים ולימודי יהדות. לאט לאט הפך ה'בית חב"ד' למפעל חיים של ממש. כיום  המבנה מכיל ארבע קומות שבו פועלים חיי יהדות פעילים ותוססים סביב השעון: בית תמחוי- של חלוקת מצרכים לאנשים נזקקים, בית כנסת, מקווה, ישיבה, גני ילדים ופעילויות מגוונות לילדים ולנוער במהלך השנה ובמיוחד לקראת החגים.

בעלי שמעון זכה להרבה התייחסויות מיוחדות מהרבי ביום שחזר לארץ, הרבי ליווה אותו ביציאה מ770, והסתכל עליו עד שהלך, זכות שאף אחד לא זכה לה מלבדו.