מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בהירה הפרדה הקפריסאית

סבא רבא יצחק מזור
הפרדה הקפריסאית בהירה
על פועלו של סבר רבא יצחק מזור ממייסדי כפר הס

סבא רבא יצחק
סבא יצחק הוא סבא של אבא שלי שמעולם לא ראיתיו. יש לי סבא וסבתא גוגלה ורחל בנווה ים, עליזה וגדעון בכפר-הס, ומשה ואסתר, סבים גדולים בתל אביב.
 
יש גליציה בספרד. שם סבא לא נולד. יש גליציה באוקראינה-בינגו! ארץ במרכז אירופה. יערות, שדות תבואה. לא
אוהבים במיוחד יהודים. שם בעיר ברודי בשנת 1902 סבא נולד.
 
בעת מלחמת העולם הראשונה שרת אביו בצבא האוסטרי, ובני המשפחה נחשפו, נוסף לקשיי החיים, לאיומי
הקוזאקים. בתום המלחמה הצטרף סבא יצחק ל"שומר הצעיר", יצא להכשרה, ובשנת 1921 עלה ארצה.
חבריו היו בין מייסדי בית אלפא ורמת יוחנן. יצחק העדיף את חיי המושב. בשנים הראשונות עבד יצחק כפועל
חקלאי, ואחרי כן התמחה בעבודות בניין, טפסנות וטיח.
בתקופה זו הצטרף לארגון יזרעאל, ובשנת 1930 היה בין ראשוני המתיישבים בכפר הס. יחד עם בניית משקו
עבר יצחק כמדריך נוער ב"כפר העבודה".
 
בתחילת מלחמת העצמאות  הוא תכנן מכשיר לפינוי מחסומים שניתן להרכיבו על גבי רכב. אחרי המלחמה
התמסר לפיתוח המשק ולחינוך בניו, והיה פעיל בהנהלת המושב.
סבתא רות אשתו של סבא רבא יצחק
רות גולדברג נולדה בשנת 1911 בפשמישל, גליציה, ובגיל שנתיים עברה עם משפחתה לברטיסלבה, צ'כסלובקיה.
שם גדלה עם חמשת אחיה ואחיותיה. בנעוריה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר". בשנת 1933 עלתה ארצה
ועבדה כתופרת בחיפה.
 
בשנת 1936 הכירה את יצחק, נישאה לו ובאה אל ביתו בכפר הס. אימא של סבא שלי גדעון. אהבה מאוד,גם את
אבא שלי, אורן, שהיה נכדה הבכור. גם אני נכד בכור ושמתי לב שאוהבים גם את הבכורים. סבא ודודיי סבא יצחק,
הדוד עמיחי והדוד עידו.
אבא שלי בא ממשפחה מרובת ילדים (היום אומרים ברוכת ילדים) ולי יש המון דודים: גם דוד גיל ודודה הגר מהצד
של אבא שלי ודוד אלי ודודות מיכל ואיילת מהצד של אמא שלי.
זכרונות:
פעם לא הייתה לנו מכונית. פעם, לא היה לנו טרקטור. הייתה לנו רק פרדה קפריסאית, הביאו אותה מקפריסין.
היא עשתה הכל, קראו לה "בהירה הפרדה".
בתמונה: יצחק, רות ואורחים. סבא יצחק בעידן המיכון אחרי שבהירה (הפרדה הקפריסאית) הייתה מאוד זקנה
סבא קנה טרקטור.
 
בתמונה טרקטור הולדר
תמונה 1 
הטרקטור נקנה  מהרצל נחודקין ממושב חירות. בתמונה סבא עם שני נכדיו הגדולים אורן (אבא שלי) ועמיחי (דוד שלי). 
 
התחלתי את הסיפור מגליציה (בערך בשנת  1900) עם סיפורו של סבא יצחק. המשכתי בסיפור עלייה לארץ,
עם סבא גדעון ובהירה הפרדה. אני מסיים את סיפורי עם אבי אורן וטרקטור הולדר.
 
כמה פרקים יפים בתולדות משפחתי. היו עוד הרבה סיפורים פרקים ישנים ויפים. גם עכשיו יפה ומעניין.
היפים ביותר הם הפרקים שיבואו.
      

מילון

ארגון "יזרעאל"
ארגון "יזרעאל" מנה 100 משפחות. ראשיתו בתרפ"ד בקבוצת פועלים חברי מפלגת "אחדות העבודה", שהתארגנו בכפר יחזקאל, והמתינו להתיישבות על אדמות זרעין (יזרעאל) בעמק יזרעאל. לאחר שנים של המתנה רצופת אכזבות לעלייתם על הקרקע בעמק, ולאחר שהצטרפו לארגון חברים נוספים, אשר עבדו במושבות יהודה והשרון, החליטה אסיפת חברי הארגון, שהתקיימה בזיכרון יעקב (1928), לקבל את הצעת המרכז החקלאי ולעבור להתיישבות באזור המטעים. "היה זה כמובן מפנה של 180 מעלות שחייב שינוי יסודי באוריינטציה של החברים, שעייפו מציפייה לחסדי הקרנות הלאומיות".

ציטוטים

”פעם, לא הייתה לנו מכונית ולא היה לנו טרקטור הייתה לנו פרדה קפריסאית שעשתה הכול“

הקשר הרב דורי